לפני 13 שנים. 13 בפברואר 2011 בשעה 11:41
הכל מתהפך.
הכל משתנה.
מה שהאמנתי בו עד היום כבר לא תקף.
אני כבר לא יודעת אם מה שרציתי עד כה,
והדריך את מסע החיפושים שלי,
נכון לי.
הפחד הגדול שלי להוא לגלות שבעצם טוב לי כך,
לבד בלי אף אחד, ושאני יכולה לחיות עם זה,
בניגוד למה שחשבתי עד כה.
אני פוחדת מזה פחד מוות.
פחד מוות.
אין לכם מושג כמה אני אחוזת חיל ובעתה.
לוותר על כל מה שרציתי ואני נלחמת בשבילו כל כך קשה?
ריבונו של עולם, איך אפשר לטעות בצורה כזאת?
איך ייתכן, לעומת זאת, שכל כך קל לי לפקפק בזה?
אני חייבת לעשות הפסקה,
ואז למצוא את האישה הזאת בפנים ששואלת אותי כל הזמן:
את מרגישה טוב עם זה?
זה באמת מה שאת רוצה?
אני לא שומעת אותה כרגע.
יותר מדי רעש.
