לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים

פרוזה, שירה, פרגמנטים ותמונות-חיים, בהשראת המוזה שלי: אישה-אישה.
הבהרה: אין להתייחס לנאמר ככזה שהתרחש במציאות. כל קשר למציאות הינו מקרי או חלקי בהחלט.
לפני שנה. 17 בפבר׳ 2020, 9:39

קוּמִי, עוּרִי,
שְׁבִי מִלְפָנַי מֵאֲחוֹרַי מִצְּדָדַי וּמֵעָלַי.

שַׂחֲקִי שַׂחֲקִי,
[שְׁבִי] לִבִּי בְּיָדַיִךְ.

לפני שנה. 3 בפבר׳ 2020, 9:34

אני עובד על שולחנה, לצִדה, עוסק בענייניי אך זמין לבקשותיה. כמה מסעיר הקשר הבלתי-אמצעי מולה: לראות את עיניה זוממות ואת ידיה משחקות בשערה, לשמוע את קולה האיטי, הבוטח, ולהיות מופתע מולה – לא מול הודעת טקסט – לבצע את בקשתה בו במקום, חשוף בפניה.

עובד על שולחנה ותחתיו, איני יכול להסיר את המבט מרגלה המקומרת המתנודדת מול עיניי, נוגעת לא נוגעת בחוד נעלה, מתגרה או מדייקת מיקומה של בעיטה ממשמשת. מהופנט, אני מודה על זמן המשחק והלימוד שהיא מקדישה לי לפרקים.

לפני שנה. 21 בינו׳ 2020, 18:14

רצית לעשות עבורה, אך מה חשבת לעצמך? שהיא תתרפק על השירות הזניח שעשית עבורה ותציע לך קפה או תשאל מה רצונך בתמורה? – היא הרי מורגלת שמשרתים אותה, שמחזרים אחריה. נוסף על כך יש לה גם דרישות, על כן אל תתפלא אם תחשוף בפניך ביקורת במקום תודה או ירך, או אם פשוט תשתוק למראה התאמצותך.
האין זה מה שרצית? אישה קשה מעט, לא מתרצה בקלות, אישה מתזזת, נוזפת, משפילה מעט? הרי לך. דמותך המשתקפת מנזיפתה נראית רע מאוד בעיניך.

עכל את שקרה, גמור באיזו פינה אם תרצה, הסדר נשימתך ושפר התנהגותך בטרם תבקש ממנה לשוב להשתמש בך, מכור שכמותך.

לפני שנה. 11 בדצמ׳ 2019, 23:58

פעם החיים היו פשוטים וברורים, היו מוסכמות: ראית אישה בנעלי או מגפי עקב עם עקבים דקים? – מיד ידעת שקיים סיכוי טוב שיש בה צד דומיננטי. ראית אישה בחצאית עור? אין כאן שאלה, היא אישה אמיצה ודומיננטית, נקודה. 

היום זה כבר לא כל-כך פשוט: נעשה אופנתי כל כך ללבוש פריטים סקסיים כמו מכנסיים צמודים שמחקים לטקס (wet look), נעלי-עקב גבוהות ועוד. היום למשל ראיתי אישה דתייה (יהודיה או מוסלמית; גם זה נעשה קשה לזיהוי לאחרונה) עם כיסוי ראש, שמלה קצרה מבד שמחקה עור, ומתחת לו מכנס צמוד שמחקה לטקס.

הכל הולך. הגבולות מטושטשים. קשה לדעת אם האישה מולי שרצועת הקרסול של נעליה משוחררת, תוחמא או תירתע אם אבקש שתרשה לי רגע להחזיר את הרצועה למקומה הראוי על קרסולה.

לפני שנתיים. 12 במאי 2019, 19:14

גברים עטים עליה, כותבים לה, עושים עבורה. אחרי ששיחקה בהם קצת היא משפדת אותם, מסובבת וצולה, אחר טועמת בעודם נאים, ולבסוף מנפנפת עשן חרמנותם לכל עבר.

אני מקנא בגברים בעלי זמן פנוי וחשק לבילוי שלא מפחדים להישרף,
אך כשאני מגלה למחרת שניצלתי מצלייה, אני מקנא בהם פחות, ומודה לה שחייכה הבוקר, ושהשיבה "הי", ומחבק את השגרה, ואת המשימה הבאה, וחוזר לחלום על להתקרב עוד אליה, אל האש שבה.

לפני שנתיים. 5 במאי 2019, 13:14

חָפשִׁיה ושובבה [את]
שַׂחְַקִי בִּי בִּרְצינוּת

Free and kinky [you]
seriously play with me

לפני שנתיים. 30 באפר׳ 2019, 12:43

כשאת שוטפת אותי בִּדברַיִךְ, אני נאלם ומהנהן; את צודקת ואני מרגיש כמו אידיוט.

זה היה יכול להיגמר בהודאה וסליחה מִצִּדי, תוך תירוץ והבטחה שאשתפר, בשבילך, אך את מסמנת באצבעך שאשתוֹק, ואז "בוא הנה" שאי-אפשר לעמוד בפיתוּיו, אחר תוקעת ודוחפת את מלוא נעלך בפי.

לפני שנתיים. 26 באפר׳ 2019, 17:57

עוד רעיון לאתר (כלובי): בנוסף ל"אהבתי",להוסיף כפתור "קינאתי" או "אוּף" [בחיים שאת עושה, ואני לא].

לפני שנתיים. 24 באפר׳ 2019, 16:02

יש ימים בהם היא נופשת, או עסוקה מדיי, מכדי לקחת אותך איתה, להתייחס אליך, לחשוב אפילו על משימה בשבילך. זה היום שלה היום. יש לה חיים, תבין, אתה לא ממש מעניין אותה כרגע.

ובכל זאת אתה ממשיך בלא הרף לבדוק הודעות – אולי כתבה לך משהו, אולי בכל זאת יש משהו לטפל בו בשבילה. "זה רק הרגל," אתה אומר לעצמך, וממאן להודות שהתמכרת. אתה בידיה.

זה כמה שעות שלא כתבה לך דבר וכבר אתה מתחיל לקנא, לשאול עצמך "מה היא עושה?" עסוק בדמיונות. חוסר תשומת הלב שלה מכעיס ומשפיל אותך ועם זאת מחרמן ומדרבן אותך לחשוב איך בכל זאת תוכל לגרום לה להרעיף עליך כמה פירורי-יחס, הרי אתה לא יכול בלעדיה כבר.

 

לפני שנתיים. 22 באפר׳ 2019, 12:06

אני מוכן להתבזות כדי להרגיש את כוחך מעליי, במיוחד כדי להוכיח שאני ראוי, לחזור לחייך ולא להיות מגורש:

הנה אני, מבצע משימה או שליחות מבלי לראות פנייך, מבלי לשמוע קולך.

הנה אני מלווה אותך מאחור, מבלי שמותר לי להתקרב, לגעת.

הנה אני עומד בדום מתוח, שומר על דלתך. נבוך אל מול מבטים חושדים של שכנים.

הנה אני קד ונופל לרגלייך לאחר שבעטת בין חלציי, מתפתל-מתפלל לחסדיך והנה את דורכת או נועצת עקב חמור-סבר בכל מקום אפשרי בי, מנגבת את זיעת-היום וכאבי-רגלייך בגופי, על פניי ולשוני, ומקנחת בחיוך למראה גופי נאנח ומתבוסס למרגלותייך.

הנה אני תחתייך, מבוזה, מתוזז. לשוני בחוץ, זיעתי נשפכת. כך אני מנסה לחזור לעוד סיבוב. עד כדי כך אני בוחר בך שוב.