ללא מילים

זה שאיני כותב [לך] אינו אומר שאיני רוצה, שאיני סובל;
אני לומד אִפּוּק, לומד לִסְבֹּל בשקט את הדממה ואת עצמי –

לומד לפְעֹל לשם שִנּוּי.

לעִתּים מטבּיע עצמי בעִסּוּקים לא חשובים,
ולעִתּים   אני   נָח.
וחוזר הלילה.