לפני 5 שנים. 22 באפריל 2019 בשעה 9:06
אני מוכן להתבזות כדי להרגיש את כוחך מעליי, במיוחד כדי להוכיח שאני ראוי, לחזור לחייך ולא להיות מגורש:
הנה אני, מבצע משימה או שליחות מבלי לראות פנייך, מבלי לשמוע קולך.
הנה אני מלווה אותך מאחור, מבלי שמותר לי להתקרב, לגעת.
הנה אני עומד בדום מתוח, שומר על דלתך. נבוך אל מול מבטים חושדים של שכנים.
הנה אני קד ונופל לרגלייך לאחר שבעטת בין חלציי, מתפתל-מתפלל לחסדיך והנה את דורכת או נועצת עקב חמור-סבר בכל מקום אפשרי בי, מנגבת את זיעת-היום וכאבי-רגלייך בגופי, על פניי ולשוני, ומקנחת בחיוך למראה גופי נאנח ומתבוסס למרגלותייך.
הנה אני תחתייך, מבוזה, מתוזז. לשוני בחוץ, זיעתי נשפכת. כך אני מנסה לחזור לעוד סיבוב. עד כדי כך אני בוחר בך שוב.
