שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ממעמקים קראתי, אולי גם אכתוב

מנסה להזכיר לעצמי שלכתוב ולהתבטא אינם סימנים של חולשה (סליחה, ברי, על הציטוט). אולי הגיע הזמן להחליף מגירה ישנה בפרסום קבל עם וכלוב.
לפני 19 שנים. 16 ביולי 2005 בשעה 18:13

רציתי לירות בנשיא מול קהל של מיליון
להדליק גפרור בחושך
לצעוק את שמי אלי רוח גועשת
רציתי לומר לך מלים יפות

רציתי לחטוף רכבת ולדהור אל סוף המסילה
לקטוף פרח רענן
להריח גשם נקי בחלון
רציתי לומר לך מלים אמיתיות

רציתי להרוג מחבל ולהיות עוד גיבור מולדת בעל כורחו
ללטף גור כלבים בן יומו מכשכש בזנב
לשבת על חוף הים מול שקיעה צועקת אדום ארגמן
רציתי לחבק אותך אלי עד כאב

הבנתי שלעולם לא אירה בנשיא
לא אחטוף רכבת
לא אהיה גיבור
רק את נשארת
מולי עכשיו
אבל אני שותק

מאי - יפה. מזדהה עם תחושת החלום ושברו.
בתור ילדה הרביתי לחלום ולפנטז. רוב הפנטזיות
כבר לא איתי בעקבות אותה התפכחות...
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י