אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 27 באפריל 2006 בשעה 16:18

אחותי טסה היום
לתקופה ארוכה

אפילו בכיתי בשדה התעופה

גם הבית שלי ריק... וזה לא קשה, אפילו כיף.

החלטתי לנצל את האובדה הזו.


ושאחותי תעשה חיים שם, עוד כמה חודשים אני קופצת לביקור


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י