אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

החולשה שבכוח

מכורה לחיבוקים.... וגם לספנקים
לפני 18 שנים. 11 במאי 2006 בשעה 16:54

אמרתי לו שהכל היה משחק ונהניתי ממנו

אמרתי לו שלא היה כל כך קשה כפי שציפיתי

ההרגשה היא כאילו אנחנו עוד גרים ביחד רק בחדרים נפרדים

אני לא מתגעגעת אליו, אבל נהנית להיות איתו

והוא פתאום מגלה צצדים שגורמים לי לשבור את המיתוס על היותו אנוכי


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י