בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ים של דמעות

אני אוהבת את הפתיחות והכנות של האנשים שכותבים פה,
זה עושה הרגשה של מקום נעים,
וזה עושה לי חשק להיות גם אני כנה ופתוחה.
לפני 20 שנים. 17 ביוני 2004 בשעה 17:48

איזה יופי! ראיתי עכשיו את האקס שלי ברחוב (הוא לא ראה אותי, הלך שקוע בשיחת פלאפון ערנית, כמה טוב שיש פלאפונים) ותוך כדי שאני רואה אותו, בשניות הזיהוי, הבנתי שאני ברגעים אלה ממש מפנטזת על מישהו אחר!

זה מרגיש כמו.. פצע עמוק כואב ומלא מוגלה בשלבי החלמה. כשהעור נסגר והוא עדיין דק ורגיש, אבל כבר אפשר לגעת בו בעדינות.

עדיף כמובן לא לגעת בו יותר מדי, לתת לו להחלים לגמרי שלא ייפתח שוב..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י