בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ים של דמעות

אני אוהבת את הפתיחות והכנות של האנשים שכותבים פה,
זה עושה הרגשה של מקום נעים,
וזה עושה לי חשק להיות גם אני כנה ופתוחה.
לפני 20 שנים. 16 ביוני 2004 בשעה 20:38

הפנימיאלים הם קלפי מסר, כאלה שנפלא להביא מתנה לחברות. הם ממש קלפים מקסימים שמדי פעם אם קצת עצוב או לא בטוחים או סתם יושבים עם חברות ובא לקחת קלף אז כל אחת שולפת קלף וכן או לא (ברור שכן) מקריאה אותו לכולם ורואים איך שזה מתאים בדיוק למצבה הנוכחי. אני מתייחסת אליהם כקלפים לבנות לא בגלל שאני רוצה להפלות לרעה את הגברים שבחבורה אלא קודם כל בגלל שהם כתובים חלקם בלשון נקבה, וזה כנראה בגלל שמי שהמציא אותם יודע שבנות נוטות יותר להנות מההנאות הפשוטות האלה של לשלוף קלף, להתחבר אליו בלי לנתח אם ואיך זה עובד ובכלל.. אבל אולי יש גם כאלה בלשון זכר, אני לא יודעת, ואני ממליצה בחום גם לגברים.

ובכן, הייתי היום אצל חברה שיש לה פנימיאלים והסיטואציה דרשה למשוך קלף ושלפתי את הקלף הכי נפלא שאי פעם ראיתי, שהכי שימח אותי והכי אישש את מה שאני מרגישה גם ככה, ואני מאד מאד רוצה לשתף אותכם, אז הנה:

"אני מצהירה בשמחה
לפני כל חלקי האני
שעכשיו הנני באמת מוכנה
לפגוש את בן-זוגי הארצי
כדי ליצור בצוותא סיפור אהבה קסומה
כפי שמסופר באגדה.
אני קוראת לך אהובי הנצחי
להיכנס לחיי בסערה
בדרך בלתי צפויה ומפתיעה.
אני יודעת שתגיע במהרה.
בכבוד רב,
אשה שלמדה לאהוב את עצמה."

אז מי אמר שאין אלוהים?

בין שתיים לארבע​(נשלט){דולי} - ממש יפה. גם לי היה פעם משהו דומה אבל עם ספר הזוהר.
לפני 20 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י