אגדות ובדיות

*** *** ***


ארנסט היה חולני. ולא בגלל שהיה חולה רוב חייו. לא ולא. אילו הייתה תמונת אילוסטרציה באנציקלופדיה לרוצחים סדרתיים צעירים, היא הייתה של ארנסט. ארנסט אהב חיות. לאו דווקא בעודן חיות. להיפך. הוא אהב לראות אותן מפרפרות. ולא רק חיות, אלא גם יצורים קטנים ולא נעימים יותר, כמו חרקים. ארנסט אהב את המוות. ארנסט אהב להביא את המוות לכל החי והצומח. ארנסט היה בן שמונה. בתור ילד, הוא היה אהוב ואהוד על כל מעגל משפחתו וחבריו. ארנסט לא ידע לאהוב. הוא ידע רק לרטש. רבים לא יודעים מדוע אחותו הקטנה של ארנסט נמצאה ללא רוח חיים או ראש בבאר המים שליד אחוזתם. ארנסט ידע. כן, כן. ארנסט היה יצור מעוות עם תווי פנים של מלאך. הוא היה נער מקהלה וכולם חשבו שקולו הוא שמימי. זה היה רחוק מכך כשלחש את גידופיו המקאבריים לפני ששרף את הכלב של אחוזת השכנים בעודו בחיים. פוף, ונגמר. ארנסט היה נער נהנתן. הוא אהב לאכול גורמה. משפחתו פינקה אותו בארוחות ארוכות לאור נרות בשולחן רחב הידיים שבהיכל הקריסטלים בקומת הביניים של אחוזתם. ארנסט אהב לאכול הכול. למשל - מוחות של עכברים גוססים בכפית תה קטנה. היו לו לארנסט אצבעות של מנתח, ידו הייתה קלה על האזמל. הוריו חשבו שיהיה פסנתרן מוכשר. ארנסט רצה רק לבתר. לעתים היה מרכיב פאזלים מאיברי גוף של יצורים מתים ותופר אותם חזרה ליצירה גרוטסקית א-לה ד"ר פרנקנשטיין. לארנסט הייתה גלריה של זוועות בעליית הגג. פעם הביא את הילדה הקטנה מבית השכן למאורתו והיא ברחה בצרחות. היא מעולם לא ישנה כמו שצריך אחרי אותו יום. ארנסט היה יוצא לקטיף עם אמו לעתים. כשלא הייתה מבחינה, היה אוסף טרנטולות תוהות לתוך צנצנות אטומות ומשליך אותן מצלע ההר בעודן בתהליכי היחנקות. הוא תמיד שנא את אהבתה הגדולה של אמו לשזיפים. יום אחד ארנסט נתפס במשגל עם גוויה של ארנב. ארנסט נענש והושם בריתוק במרתף היינות הגדול. כמו אסיר, המשרתת הייתה מגלגלת מבעד לצוהר שזיפים קטנים מציד הקטיף האחרון של אמו, וארנסט היה מרסק אותם על בקבוקי היין בקולות ניתוץ. הוא נשבע שלא יאכל אפילו שזיף אחד עד יום מותו. אחרי שבוע ללא אוכל, ארנסט נכנע ושבר את שבועתו. הוא הכניס את השזיף הקטן לפיו התאוותן והחל ללעוס ולבלוס בקולות תסיסה גועליים. מזלו הירע לו שבתוך השזיף הרקוב הזדחלה תולעת קטנה אשר ראתה כי גורלה יהיה רע ומר אלא אם תנסה להימלט. בלית ברירה היא החלה להיאבק בין מלתעותיו הדורסניות של ארנסט, מחליקה אל תוך גרונו, מלפפת עצמה סביב קנה הנשימה שלו.