לפני 7 שנים. 29 בנובמבר 2017 בשעה 12:42
לפעמים בנאדם רק צריך לצאת ולצעוק את עצמו לדעת
אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה
מנגינת הנדודים
לפני 7 שנים. 26 בנובמבר 2017 בשעה 15:53
אני עוד מאלה שקונים אלבומים.
כן, מהמזדקנים על הכדור הזה (כמו שאמר משורר דגול: הסידן בורח, הגוף מתכווץ ושוכח [מאיר אריאל, מופע מסע בחירות])
בקיצור, אז אחרי שהשקעתי בהדסטארט של ההרכב. יוצא האלבום. היום קיבלתי את העותק הדיגיטלי אלך לאסוף את הפיזי.
אז הערב יש דייט עם המוסיקה. והפוליטיקה.
הפוליטיקה, כי זה ההרכב האחרון ששר וכותב על החרא והחיים במדינה, זמרים, ספורטאים ושופטים בישראל הם חסרי דעה פוליטית.
לא באמת, אבל בפועל. אין להם אמונות אין להם דעות אין להם תובנות.
לא על מה טוב ורע.
לא על כמה חרא או מענג.
רק מה שבקונצזנזוס. למה? כי כולם מקטלגים.
זה? טוב נו הוא ימני.
זה שמאלן זה.
זה דתי חשוך.
והוא, הוא "נאור".
הוא אשכנזי, מזרחי ערבי וכולם "מסריחים".
אז כמי שחי בכל העולמות ובאף אחד מהם, ביי לכם.
כי יש לי דייט עם החצר האחורית.
לפני 7 שנים. 21 בנובמבר 2017 בשעה 6:06
כמה אני רוצה שאנשים יכירו אותך, אבל את עוד לא מושלמת.
כמה אני רוצה שנתקדם הלאה, אבל את עוד לא בשלה.
כמה אני רוצה שיביעו עלייך דעה, שיתנו ציון, שאוכל להגן עלייך.
כמה אני רוצה שאוכל לעבור הלאה ולהשאירך מאחור.
אני רוצה לשבת איתך, לסגור את הדלת, ושעות לתנות איתך אהבים, להראות לך את יכולתי, את להטוטיי.
את ואני בלי הפרעות שבוע.
שלא נראה אף אחד. נכנס אחת בשניה, נכאיב, נלטש, נכתוב, נמחק נשבור ת'ראש, פאק אפילו נאהב.
אבל כשנצא את תהיי מושלמת, מוכנה לצאת לאור. נכיר לך את החברים, נפיץ את השמועה.
נגיש אותך על מגש של כסף.
כוסאמשלך תזה מחורבנת.
לפני 7 שנים. 19 בנובמבר 2017 בשעה 17:33
לפני 7 שנים. 16 בנובמבר 2017 בשעה 19:43
אפונה עם ווסאבי!!!
לפני 7 שנים. 13 בנובמבר 2017 בשעה 7:27
הבוקר, תוך כדי הנעה, נכנסתי לאחד בלוגים שבהם אני מבקר בקביעות, בלוגה של טלי35. בבלוג בפוסט מהימים האחרונים קישור לפוסט ישן.
לא הכרתי את הפוסט הישן (מה שאומר שיש לי חיים כי איני מכיר את כל הפוסטים גם בבלוגים שאני קורא בקביעות), וכך מכיוון שהיה לי בוקר פנוי ומה שקראתי גרם לי להנאה, התחלתי לחזור אחורה בארכיון הבלוג, לקרוא להנות, להדלק, להתחרמן, להתרגש ולהשתעשע.
וכך כנראה איתותי הלייקים המצטברים העירו את אלילה משגרת יומה, ואדומה הופיעה. לכן אם אני כל כך נהנה למה שרק אני אדע על זה,למרות מיסיון רחוק ממני כרחוק מזרח מאביב גפן. אבל להודות צריך לאלילה בכלוב.
היא כותבת בדיוק, ברגישות ומצטטת נפלא (יש אינספור דוגמאות להטמעת שירים בדיבור שלה, אני מת על זה).
נכון, אין פה רק את הפוסט היחיד שאני הכי אוהב, כי איך אבחר בין אהובי הרבים. אך מי שמוציאה מוושי בתגובות הודאה בהפסד, היא אכן ראויה לשמה, אלילה.
אז ברשותכם אחזור במעט זמן שנותר לי היום לקרוא עוד בבלוג של טלי35, כי עוד לא גמרתי איתו להיום.