לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנגינת הנדודים

לפני 5 שנים. 17 ביולי 2019 בשעה 10:06

מילואים.

40 מעלות.

אבק.

וסט וציוד.

וחם

טיפת זיעה מהגב התחתון לכיוון החריץ, ועומס חום. 

אף שולטת לא קשוחה כמו מדינת ישראל ללוחמיה. 

 

 

לפני 5 שנים. 30 ביוני 2019 בשעה 5:20

 

נתונה משוואת היעילות:

כבר בפתיחת השבוע המשוואה אצלי שווה 0 נראה איך עוד יתדרדר השבוע הזה

לפני 5 שנים. 27 ביוני 2019 בשעה 10:47

גברבר מצוי בכלוב לרוב ניאנדרטל

ג

אבל אם היא רוצה

הוא יהפך

ניאנדר- טלי

לפני 5 שנים. 20 ביוני 2019 בשעה 19:42

אקדח שמופיע במערכה ראשונה

מגיח בשנייה

יורה בשלישית

#בקבוק_בירה_זדוני

לפני 5 שנים. 13 ביוני 2019 בשעה 7:21

כשטלי35 מחליטה לגבור עליך, וכידוע היא עחזריט! היא משתמשת בנשק יום הדין.

GIF

איזו עחזריוט.

(אל דאגה השבתי לה מנה אפיים בבשר ומילואימניקים)

לפני 5 שנים. 9 במאי 2019 בשעה 19:43

כי זה: https://thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=40831

1.שטויות וסרטים
2. מלך האריות
3. ההתנסויות הראשונות שלי
4. העיניים
5. ישירות
6. כישרון עסקי
7. לא זוכר את השם היה ספר על אישה פתוחה מאוד אזכר.

9. לא לאותת

10. מפגש עם אנשים מעניינים
11.משתרצי

לפני 5 שנים. 25 באפריל 2019 בשעה 8:18

יש ימים שאתה קם בבוקר, ובלי משים יש את הצורך הקטן הזה שעם הבוקר מתבשל.

ואז פותח לרגע את הבלוגים. רשימת המעקב רק.

וכשאתה קורא, זה מתלבש לך על היום ואתה מבסוט. ומגיב, ויש שיחונת. והכל רק מתכנס למה שהתחיל בבוקר. 

אז מחזיר בשיתוף. 

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=89029

 

 

לפני 5 שנים. 25 במרץ 2019 בשעה 8:54

מה יהיה עם יום שני? 

יום שלישי פעמיים כי טוב,

רביעי שיאו של השבוע.

חמישי יום אחרון של עבודה

שישבת- סופ"ש קרחנה

יום ראשון השחור.

 

יום שני האפור.

 

לפני 5 שנים. 20 במרץ 2019 בשעה 22:46

איזה חרמנות. ואני לא נוגע

טריפ חרמנות משוגע היייתי עושה דברים משוגעים.

לפני 5 שנים. 17 במרץ 2019 בשעה 5:39

לפעמים אני נכנס לכלוב מהשעמום וההרגל

פעמים אחרות מהחרמנות.

לפעמים אני נכנס בגלל הודעה על תגובה, או תגובה לתגובה,

לפעמים אני נכנס כי בא לי אינטראקציה מגניבה.

לפעמים כי זה הרגל של בוקר,

ופעמים שזה הרגל של ערב.

לפעמים אני נכנס בציפיה גדולה,

לעיתים מתוך חולשה מעיקה.

לרוב כשאני נכנס זה דרך הצ'אט, ודרכו לבלוגים, סתם כי אין לי כוח לכתוב בכתובת הדפדפן.

ברוב הפעמים אצא הרבה אחרי שמיציתי, גמרתי, קיבלתי יחס, התאכזבתי, התרגשתי, כאבתי, נהניתי...

ואז ההרגשה היא של בזבוז.

אבל לעיתים, ואפילו לא נדירות בכלל, אני מוצא רגע טהור של אמת, של יושר, של כנות, של מציאות אנושית מזוקקת.

לרגעים האלה אני מכור.