"אהווו", יללה חלשה, "אהוווו", עוד יללה יוצאת ממני.
לא ביקשתי ממני לנבוח וגם לא ליילל, רק אמרת לי שאתה מאלף את הכלבה שלך.
כלבה מאולפת שמקבלת את הזין שלך בתחת, והתחת שלי כל כך רוצה להרגיש את הזין שלך.
מרגישה פתוחה לגמרי, שלא ייגמר.
נזכרת איך לפני שנים חיכיתי שתחזור הביתה, הייתי נסערת, קראתי פוסט על סשן כלבה של 24 שעות.
הזדעזעתי, לא הבנתי. "איך אפשר? איך אשה יכולה שיתייחסו אליה כך ולהנות מזה?", שאלתי אותך.
חייכת.
"אהוו", הזין שלך בתוכי. כל כך רוצה להיות מאולפת בשבילך, קח אותי על 4, תהיה גאה בי.
"אהווווו...", אני הכלבה שלך, מרוגשת עד עמקי נשמתי. מכשכשת בזנב, להראות לך אדוני כמה אני שמחה לקראתך, לקראת הזין שלך.
בשעות שאחרי, זה כל מה שאני רוצה, זה מה שאני מרגישה בכל גופי שאני צריכה, משתוקקת שתיקח אותי לטיול, תשים לי את הקולר, שתשוויץ בכלבה שלך, שתשים לי מים בכלי, שתחזור הביתה ואקבל אותך על ארבע ערומה מכשכשת בזנב - שמחה שאתה אדוני שבת הביתה.
פעם כלבה, תמיד כלבה? בהחלט.
