...הוצא מהקשרו...

השדיים הכבדים נפולים,

מקפצים בעליזות ורוטטים,

אך במרכזם בולטת בנוכחותה,

בכל שד פיטמה ורודה זקורה קימעה.

המגיבה בצייתנות לצינה השוררת בדירה,

בולטת ואת תשומת ליבי אליה מייד משכה.

אוחז וממולל אותה בין אצבעותי,

מניח בעדינות עליה את שפתיי.

יונק ממנה לעיתים בעדינות,

ולעיתים כתינוק מורעב - בפראות.

נושך אותה או מלקק,

לעיתים מציק ולפרקים מפנק.

מחבר מצבטים הקשורים למשקולות,

ומותח אותם לקול מצהלות.

השדיים נשמעים בהתאם לחוקי הכבידה,

והפיטמות בהן בולטות מכוח המשיכה.

בין אם החוק מופעל ע"י הטבע ובין אם בעזרתי,

התוצאה מגרה ובהחלט היא לשביעות רצוני.

מנדנד ומשקשק את השדיים,

בכל זמן שנופלים לי לידיים.

יונק מתיקות מהפיטמות,

ואל בין רגליה אצבעותיי מגששות.

חופרות ונוברות בין הכפלים,

כשהשינים על שדיה מותירות סימנים.

מאמץ אותה אלי בחיבוק מוחץ,

ומפסיק רק שאת גופה מוצץ.

אני כ"כ אוהב אותה - היא פשוט מדהימה,

אמת לאמיתה זו - ו...כלל לא בדיה!!!