ימים קשים עוברים עלי לאחרונה,
מסתובב כבר זמן מה עם מועקה.
אני טיפוס מופנם - זה לא חדש,
מהורהר ברוב היום כשאינו עסוק ממש.
למזלי יש לחץ רב בעבודה,
כך שלפחות שם אין לכך פנאי או הפוגה.
ו...אעלה כבר ספוילר למען תירגעו מה-"פתיחה",
הכותרת לפוסט לא רומזת חלילה על איזו שהיא כוונה.
אכזבה ולחץ בגלל שלל נושאים,
למרות החיוך כלפי חוץ - את הכאב הפנימי שלי לא באמת מכירים.
תקופות שמזכירות נשכחות,
חדשות לבקרים - צפות ועולות.
טריגרים רבים עשויים על כך להשפיע,
ואין בכוונתי אותם כאן להשמיע.
גם הפעם קפצתי לבקרה,
כשהתפנתה לי שעה וקצת בין פגישה אחת לרעותה.
היא המתינה לי כפי שנדרשה,
ורק בגלל מראיה וצדודיתה השתפרה לי ההרגשה.
היא הובילה אותי בלי אומר למקלחת ופשטה ממני את בגדיי,
רוחצת ומסבנת את כל איבריי.
שדיה רוטטים ומתנדנדים למולי,
ואיברי מגיב ומזדקר - כרגיל ...עצמאי.
היא מנגבת אותי היטב ומובילה אותי אל חדרה,
וברקע מתנגנת לה מוזיקה נעימה.
משכיבה אותי על בטני,
לא לפני ש"מסדרת" בעדינות בתנוחה נכונה את איברי.
החדר חשוך ובטמפרטורה נעימה,
ובכפות ידיה את גבי היטב מעסה.
מורחת עלי שמן נעים וחם,
עוד רגע ו...אני כבר נרדם.
מעסה היטב כל איבר,
ממש מכף רגל ועד צוואר.
מעת לעת מרגיש את שדיה שבי נוגעים,
ובנוסף לידיה - מבלי כוונה גם הם אותי מלטפים.
לא עובר זמן ואני מצליח לאבד מעט שליטה,
ותוך כדי כך תופס לי תנומה קלה.
היא נותרת ללטף אותי ועלי כל העת מביטה,
ולאחר מכן גילתה לי ש... גם אל עבר איברי מסתכלת ומציצה.
איני זוכר כמה זמן כך ישנתי,
אבל זוכר היטב עם איזה חיוך התעוררתי.
תחושת נעימות מבין רגליי,
היקיצה הטובה ביותר כל חיי.
כשפקחתי את עיניי והסתכלתי,
ראיתי את ראשה נע למרגלותי והופתעתי.
מוצצת היא את איברי ברעבתנות,
למרות שלכך לא קיבלה ממני כל רשות.
שוכב באפיסת כוחות מוחלטת על גבי,
וקצב המציצה מתגבר עד שמאבד את שליטתי.
לא מספיק לשלוח אזהרה,
והוא יורה אל תוך פיה את תוכנו בהפתעה גמורה.
טיפות של זרע הנוזלות מבין שפתיה,
נוטפות בדביקות גם על שדיה.
היא מובילה אותי בחיוך למקלחת נוספת,
וכשמתלבש בזריזות היא את הבלאגן שנותר מסדרת ואוספת.
נושק לה כשלכף ידי כוס קפה לדרך מוסרת,
ויוצא לפגישת העבודה שכעת בעיניי היא עוד יותר מיותרת.
מגיע באיחור ומתרץ זאת בפקקים,
ומחשבותי כל העת נודדות למחוזות אחרים.
אין ספק כי הייתי זקוק למזכירה שכזו,
שדואגת גם להזקיר את איברי במהלך העבודה ולטעום קצת מאונו...