...הוצא מהקשרו...

עם כל הטירוף שיש בעבודה,

המחשבות, הדאגות בהן מוחי עסוק בלא הפוגה.

זיכרונות עבר נושנים שעדיין כואבים,

שרבים מהם כלל לא ידועים.

כאלו שבגללם לא יכולתי לאבד יותר שליטה מלאה,

ומאז שהבנתי זאת לא אפשרתי לאחרים לקבל עלי כל החלטה.

זקוק לשלווה, מנוח לנפשי ולרגיעה,

לשחרר את גופי המכווץ והדרוך 24/7 "למלחמה".

לפרוק את הלב העמוס לעייפה,

ולצוף בתחושה מחבקת, נעימה ומכילה.

במקום בו אהיה בוודאות מוגן לחלוטין עם תחושת ביטחון מלאה.

אחרת לא אוכל להרשות לעצמי לפתוח את ליבי ונפשי הפצועה.

שוכב ומניח ראשי על ברכייך,

חש במגע העדין של ידייך.

המלטפות ברוך את שערי,

 ועושה "נעימים" בידי.

עיני מכוסות בצעיף ספוג בריחך,

בחדר עלטה וטמפרטורה נוחה כהרגלך.

נרות אירומטיים פזורים מסביב,

ראשי מונח על ברכייך ביום אביב.

דורשת כי אפתח את ליבי ואספר לך הכל בפירוט,

לא מוותרת לי ולא מרשה לי עוד לנצור חוקרת כל פרט בזהירות.

ממשיכה ללטף את השיער ולהרגיע,

ולדמעות הזולגות לא תתני מקום להשפיע.

תחלצי שד ותרגיעי אותי מעט ביניקה,

ולאחר מכן תמשיכי לחקור בדיוק מאותה נקודה.

תקחי שליטה ותפתחי את המכנס שלעלי,

הכניסי יד ותאחזי באיבר שבין רגליי.

וכך שרק מחזיקה אותו באצבעותייך העדינות,

ממשיכה לחקור ולשמוע ממני את שאר הסודות.

אל תבהלי אם אתנגד לכאורה,

זו פשוט עבורי סוג של הגנה.

אם תדעי לקחת ולהוביל בצורה הנכונה,

תוכלי לשמוע כל מה שרצית והסתרתי עד עתה.

וכפי שציינתי זה בהחלט לי יעזור,

כך שזיכרון העבר יחלוף ויעבור.

תאלצי רק להיות דומיננטית מספיק,

אשבר מייד לאחר שתצליחי לעבור את ה"פיק".

...אז הנה קיבלת ממני את האישור לפעול,

אם תעשי זאת - תצליחי לקבל ממני הכל.

נראה אם תעזי ליזום את המהלך שתואר,

ממתין שתקבעי לי להתייצב לשם כך אצלך במבצר.

ו... לא שאיני יודע מה הם צרכייך ורצונותייך האמיתיים,

לא אפסח עליהם וקבלי מהם מנת אפיים לפני ולפנים.

אחבק ואקשיב לך כפי שמזמן לא קרה,

ושנינו יודעים היטב עד כמה ביננו בוערת אהבה.

מתכחשים לה ומסתירים זו מזה את העובדה,

שהקשר ביננו מיוחד וחבל שכך הוא עד כה מוצה.

אז לאחר שהכפפה לחלל נזרקה,

ממתין שתתני לי מועד ושעה נקובה.

האמון ישתקם לו במהרה,

ומשם נצא לנו יחד לדרך חדשה!