בגדייך נושרים ממך לפי הוראה,
ואת נותרת מולי עירומה ויפה.
שדייך כבדים ונפולים מטלטלים לצדדים,
פיטמות ענק תופסות חלק נכבד מהשדיים בולטים וכהים.
תחת ביטנך מבצבצות שפתיים בשרניות,
שלמרות ניסיונותייך איך באפשרותך אותן להסוות.
שולח יד ומחפש ביניהן את הבליטה,
ובנקל מאתר אותה כשאת נעה באי-נוחות ופולטת אנחה.
ממולל אותה בין אצבעותיי במהירות,
פעם בעדינות ופעם בגסות ללא כל רגישות.
ידייך אחוזות מאחורי גבך,
גם כשבחוזקה נושך את פיטמתך.
לאחר שחש כי הדגדגן בולט בצורה מספקת,
מניח עלין תופסן כשמחוייבת להישאר מולי מפושקת.
הכאב עז ואת במקומך מתפתלת,
לא יכולה להחניק את קולך ומכאב מייללת.
שפתייך התחתונות פעורות לרווחה ב"חיוך רחב",
כשהתופסן המשונן נאחז בדגדגן כבדרך אגב.
מנסה להסדיר מעט את הנשימה,
מניח כי הסיבה נעוצה על הדגדגן תרתי משמע.
מנדנד אותו בעדינות ומביט בעינייך,
ומרוב כאב רועדים שדייך.
מחייך לעברך ולוחש לך דבר מה על אוזנך,
סוד כמוס ש...לא אחשוף כאן - לבקשתך.