דפיקות הלב מתגברות,
בייחוד עשעל דלתה אצבעותי נוקשות.
היא פותחת את הדלת בחיוך צחור,
עורה בהיר, זך וטהור.
פושט את בגדיי וניצב בפינה,
והיא שבה לעיסוקה
ממתין בקשב להוראה,
מוכן לבצע כל הנחיה.
לא יודע כמה זמן כך עמדתי,
ועד שקראה לי מהפינה עליה הצביעה עם כניסתי - לא זזתי.
ניגש אליה כשמסתיר ממבטה את איברי,
בוש בו מכסהו בכפות ידי.
היא אויזת בגרוני ומצמידה אותי לקיר,
מראיה השברירי את עוצם ידה לא מסגיר.
בוחנת וממשמשת את הסחורה,
בודקת אם בכלל שווה פרוטה להשקעה.
חש כאילו בודקת בהמה,
לא פוסחת על אף םגם וצלקת ושואלת לסיבתה.
וכשגמרה לבחון את פלג גופי העליון,
התיישב על כיסא מולי ובדקה את חלקי התחתון.
חש במבטה על אף שנאסר להביט במעשיה,
אך היטב מרגיש את מגע ידיה וציפורניה.
מסובבת אותי לעברה,
ואני חשוף כאיברי קופץ מול מבטה.
מעת לעת נדרש להניף ידיים,
או לעיתים לפשק רגליים.
כל שמתבקש ממהר לבצע לשביעות רצונה,
אם כי מסיק לעצמי שהיא לא לגמרי מרוצה.
בוחנת את סף הכאב,
ועושה לי גם דברים שלא אוהב.
נושך שפתיים ומחניק אנחה,
ובליבי מייחל כפר לשמוע את גזר דינה.
מצליפה ושורטת באמצעים שונים,
נתון למרותה בלי אומר ובלי מילים.
מורה לי לכרוע על ברכיי ולעברה להביט,
מניחה תחת ברכיי כרית.
בחיוך ובמבט חודר לעיניי סוטרת לי פעמיים,
ואת הכרית מושכת מתחת הברכיים.
מרימה מולי את שובל שמלתה,
וללא הכנה מוצא את עצמי מול נרתיקה.
מסמנת לי לטעום מבין רגליה,
ואני נובר שם בלשוני טועם ממיציה.
היא לפתע מתרחקת מעט אחורנית,
וחיוכה הממזרי לא חושף מה עומד לקרות בתוכנית.
דורשת כי אביט באצבעותיה,
שמשחקות ומנגנות בעדינות בין שפתיה.
יש ופוערת אותן מולי בשיא תפארתן,
ולפעמים סוגרת ומסתירה ממני את תוכן.
בתנועה סיבובית מענגת מולי את הדגדגן,
מושכת לוחצת ומניפה מולי את ירכה שאיטיב להביט בזה הקטן.
משפרת זווית וליבי עומד להתפוצץ בחזה,
כשקילוח חם פוגע בי ואני תוהה אם כעת הוזה.
היא צוחקת בקול רם מכוונת לעברי את הזרם הדק,
מצלמת מזכרת כשכולי רטוב ניצב על ברכיי בשלולית ענק.
מפשילה חזרה את שובל שמלתה,
ולהתקלח שולחת אותי להתכונן לשלב הבא שתכננה.
אך את הקורות אותי הלאה אשאיר לפוסט אחר,
קרו לי שם עוד דברים מעניינים רבים - כך מסתבר!