הופתעת לחלוטין מדרישתי,
לא ציפית שזו תהיה הנחייתי.
פורמת כפתור ועוד אחד בחולצה,
מעמיקה את המחשוף לחזה נטול החזיה.
שדייך מוטים בכבדות לצדדים,
החולצה לא מצליחה לטשטש את העיגולים הכהים.
שלא לדבר על הבליטות,
ו...עוד "מזל" שהן לא ממש זקורות.
אני אמנם לא מגדיר עצמי כטיפוס פומבי,
אך יש לי סיבה מספיק טובה לחרוג הפעם ממנהגי.
מנחה אותה להיות צמודה לנייד,
כיוון שהוראות התפעול יגיעו באמצעותו מייד.
בהודעה הראשונה קובע לך היכן להתייצב,
בפתחו של דוכן בקניון שסידורי פרחים מעצב.
אני מתמקם לי במרחק לא רב על גרם מדרגות מולה,
ממנו יכול לצפות עליה ולראות עד כמה היא נבוכה.
מדי פעם מנחה אותה ללכת בקניון לחנות זו או אחרת,
פעם באיטיות ופעם מזרזה כמי שאצה לה דרכה והיא ממהרת.
שובל של מבטים מלווה אותה במסעה,
גברים רבים מתקבצים בסביבתה.
שולחים מבט חצוף מלא תעוזה,
והאמיצים אף ניגשים אליה ומציעים לה עזרה.
מבקשים לסייע לה לשאת את הכבודה,
שקיות שופינג שדאגתי מבעוד מועד למלא את ידה.
כיף לראות אותה כיצד פניה מאדימים,
כשהעוברים ושבים מתמקדים באיבריה המתנדנדים והמקפצים.
יד אחת אוחזת טלפון מוצמד לאוזנה,
בה מקבלת ממני עוד ועוד הנחיות שונות,
ובעוד היד השניה אוחזת בשקיות רבות.
נאלצת להתכופף ולהרים דבר מה מהרצפה,
וכבר ניצבים רבים מולה ללא כל בושה.
פרח מקסים שלי מול דוכן פרחים,
מניח שמספיק גברים בקניון לי בליבם בוודאי מודים!