זה תמיד היה נשמע לי רחוק,
ואני מאלו שאת יום הולדתם קוברים בתודעה - עמוק.
אבל זה באמת הגיע - זה ממש כבר כאן,
מי היה מאמין שנולדתי כה מזמן.
אז הנה - אני כבר בן יובל שנים,
אבל לומר ש... "חוגג את המאורע" - זה פשוט להגזים.
אמנם כל שנה ושנה תורמות לי ניסיון חיים,
אך במקביל מפחיתות מהתוחלת כך וכך שנים.
אני נוהג לערוך ביום זה חשבון נפש "קצר",
מה תרמתי למשפחה ולזולת ומה ממני נבצר.
את מי ציערתי ועד כמה הזקתי,
ובאלו תחומים (אם בכלל) השפעתי.
לעיתים מרוצה מהשנה החולפת,
ישנם שנים שבסופם חש כי אותה השנה מפוספסת.
מנתח מה הייתי עושה אולי שונה,
ובתוצאה טובה יותר כנראה זוכה.
משתדל ללמוד מטעויות,
ומכל הדברים שעלולים לגרום לי לצרות.
להשמר לא לחזור עליהן שנית,
לשפר דרכיי ולקעקע ממחשבתי כל תפיסה שלילית.
לחפש ולראות את הטוב בעולם,
ולחפש את האור הזורח מכולם.
כהרגלי משתדל להביט אל חצי הכוס המלאה,
ולמלא את ליבי בתקווה - גם אם היא "מלאה" רק ב...טיפה בודדה!
