...הוצא מהקשרו...

את נעה באי-נוחות,

מלאה בבישנות.

לחיים סמוקות ממבוכה,

קולך וידייך בחיל ורעדה.

בייחוד כשמסביר לך בחיוך מרוצה,

את המשימה שממך כעת רוצה.

את פושטת את בגדייך ונותרת עירומה,

ידייך אוטומטית נשלחות לכסות את הערווה.

בוחן את גופך וטופח על ישבנך,

ומורה לך לשכב על המזרון שהכנתי - על גבך.

את עושה מייד כמצוותי,

שוכבת פרקדן - מול מושבי.

מורה לך לפשק את הרגליים,

ואת עיניי שוזף בזוג שפתיים.

מורה לך להושיט יד וללטף בעדינות,

מתבונן היטב בך עושה זאת בהססנות,

מעבירה יד על החריץ,

ואני בלי בושה לשם מציץ.

ידך נעה הלוך ושוב,

נוגעת-לא נוגעת בדגדגן הרטוב.

ידך נעה מעלה מטה בתנועה קצובה,

לעיתים לצדדים אותה את מזיזה.

מביט בשפתיים התפוחות,

וורודות ואדומות.

מבטך מוטה הצידה ובוהה בנקודה דמיונית,

אט-אט את משתחררת וגונחת חרישית.

מניעה את האגן בהתאם לקצב אצבעותייך,

ניתן להבחין ברטיבות שפשה על ידייך.

מפשקת את השפתיים בחוזקה,

למרות ההתכווציויות את ממשיכה ואת איברך מעסה.

לא מצליח להתאפק ומתכופף לטעום,

את מתק שפתייך משתוקק בהנאה ללגום.

בלהט מעשייך כלל לא הבחנת,

כי בנתיים חשפתי את איברי - וזאת לא דמיינת.

מנתב אותו אל החור שלו מצפה,

ומכניס אותו בחוזקה פנימה - מכניס ו...יוצא.

אוחז בידייך ומרתק אותך לריצפה,

והאיבר מפלח את נרתיקך הצר בעוצמה.

נושך את שדייך תוך כדי הבעילה,

אוחז את פיטמתך בין שיניים כשהשדיים מקפצים ללא שליטה.

כמה טוב להשתחרר כשאני בתוכך,

לוחש לך בשקט אל תוך אוזנך.

איברי משתולל לו בפנים ועושה את שלו,

ואני מחבקך בחוזקה מותירו במקומו.

חוזר למושבי שבין רגלייך,

ומביט בזרע הנוטף בין שפתייך.

נושק לדגדגן ונפרד ממנו לעת עתה,

לא תשמעו ממנו - לפחות עד הפוסט הבא!