...הוצא מהקשרו...

שעונה על הרכב פנייך בתוך קרביו,

ידייך מפשפשות בו מזוהמות בנוזליו.

לגופך סרבל דהוי גדול למידותייך,

אורז ומטשטש את מתאר חמודותייך.

על ידייך ופנייך סימני שמן ופיח,

ועל הסרבל מרוחים את הזוהמה להנציח.

שדייך מצאו דרור בחלל העצום והמוגן,

ומשקשקים הם ללא הרף בכל זמן ועידן.

"זהו סיימתי" הכרזת כשאת מכסה המנוע טרקת וסגרת,

ואני רק התחלתי מהרהר בליבי את מה שהתחלת.

דוחק אותך קח מלוכלכלת ומטונפת אל הפינה,

ואת חוששת ללכלך בידייך את חולצתי הצחורה.

ידי נשלחת לרוכסן במרכז הסרבל,

ובזריזות מושכת אותו מטה - כמה קל.

מגוננת בידייך על השדיים שהחוצה נשפכו,

ומכתימה אותם בשמן במקומות שהן נגעו.

משכיב אותך על מכסה המנוע הקר,

וידי כבהר נוברת באיברך המוכר.

מראה שדייך הצחורות והמלוכלות בכתמים שחורים,

מעירה מרבצם במוחי את השדים.

יד אחת אוחזת בציצת שערך,

והשניה דוחפת "מדיד" עמוק בין ירכיך.

על שולחן הכלים מאתר חפצים מתאימים,

שבהם להכאיב לגופך ובכך להתענג מסייעים.

שאר הפועלים במקום מציצים לנעשה,

ולכל אחד מהם עצה ותובנה.

מפליק לישבנה ומסייע לה לרכוס את הרוכסן חזרה,

לאחר שסידרה את שדיה המטונפים בסרבל העבודה.

בטוח שזכתה לשלל הערות,

ואני רק מחכה לבאות.

להביט בה כך מלוכלכת מיגיע כפה,

ודווקא אז לסשן אותה כך במצבה.

נכון שנעים להשתמש בפרטנרית נקיה ומריחה,

אבל בעיתוי המתאים - ניתן למצוא גם בעניין שכזה הרבה הנאה.