...הוצא מהקשרו...

סתם כך במהלך השיחה,

שמזה זמן ארוך ביננו לא התקיימה.

משלימים פרטים ועדכונים על הנעשה,

וגם את הקפה כבר לגמנו כשאנו מרוחים על הספה.

מורה לך לפתע לקום ולעמוד מולי,

וב-D.N.A שלך לא מסוגלת להמרות את פי.

נעמדת מהוססת מופתעת מההנחיה,

כבר שנים שאנו לא מקיימים ביננו כל יחסי שליטה.

את ניצבת כשעל פנייך תהייה,

ואינך החלטת עדיין כיצד להגיב לדרישתי החצופה.

אוחז בשערך הרך בחוזקה,

כך שמבטך מופנה גבוה אל עבר התקרה.

במקביל ידי השניה פותחת את החגורה,

ומשחררת החוצה את איברי מהמאורה.

מכופף אותך לעברו ברכינה,

וידי האוחזת בשערותיה בחוזקה לא מותירה לה ברירה.

משהה אותה מעט קרוב ע"מ שבו תתבונן,

כמה פינטזתי עליה כשאני מעת-לעת מאונן.

מצמיד אותו לשפתיה החתומות,

שכבר זמן רב לא היו אליו כה קרובות.

איני באמת יודע עד כמה בכך חפצה,

הן מזה זמן רב ביננו דבר לא קרה.

המומה או מופתעת - בוודאי לא ציפית למעשיי,

שאת איברי אדחוף כך לפיך פתאום במו ידיי.

האיבר מתחכך בשפתייך החתומות,

מרייר ומורח עליהן ועל לחייך הסמוקות.

לבסוף נכנעת ומאפשרת לו להיכנס פנימה,

יונקת אותו - גם אם את אשר עושה עדיין לא הפנימה.

היא מוצצת בצורה מושלמת  - יודעת את המלאכה,

נוגעת בדיוק במקום ובעוצמה הרצויה.

מוציא אותו מפיה רגע לפני שזה קורה,

ומקרב את פניה קרוב בכדי שתביט ותראה.

איך הוא מתפוצץ ויורק את כל שאגר,

סוחט אותו מולה וממנו נוזל רב ניגר.

מתיישב ואוסף אותה אל חיקי,

מחבק ומנשק אותה בתאווה בלשוני.

היא מתמסרת בגרגור לליטופים,

שפת גופה דורש חום וחיבוקים.

כמה התגעגענו לשבת כך צמודים,

זה בזו מחובקים חזק וביום סגריר מכורבלים.