עברת לאחרונה לדירה חדשה,
עדיין לא סיימת לסדר אותה כהלכה.
ארגזים מרוכזים בפינה עם תוכלה,
ממתינים ליום שתתפנה לך ו... לו רק שעה קלה.
את ממוטטת מעייפות ...מהעבודה והשגרה,
מה גם שהקטנה - דורשת תשומת לב מלאה.
מרוחה על הרצפה בין צעצועים מפוזרים,
שוכבת פרקדן כשאיברייך רפויים.
מזה זמן כבר הזמנת אותי לקפה בניסיון להתאפס על עצמך,
שכן חלף זמן מאז הצלחת לתת מרגוע לגופך.
"תיזהרי!!!" אמרתי לך - "...ייתכן ואנצל זאת לרעה",
"...אתה בכלל לא מאיים!" - ענית לי בהתרסה.
"...נו טוב..." ממלמל לעצמי מחמיא על חוצפתה,
אני כבר אראה עד כמה היא באמת גיבורה.
קורא שוב את ההודעה,
ומחליט להכין לך הפתעה.
אז חלפו אמנם מאז ימים אחדים,
ו...קפצתי אליה באחד הבקרים.
מחויך לראותך כך "הרוגה",
יושב כהרגלי על הספה ומביט בך כך שפוכה.
במוחי הקודח מתרקמת תכנית,
כן... ניתן לומר שהיא בהחלט מעט זדונית.
מתיישב לצידך ומלטף ברכות את שערך,
ואת נרדמת מיד כשחיוך מרוח על שפתך.
בעוד את משוטטת לך בחלומות נעימים,
אני פועל בהתאם לתכנית בצעדים הבאים.
יד נשלחת אל מתחת לחולצתך,
ומאתרת בנקל את פיטמתך.
נהנה ללוש את השד העגול,
אוחז אותו בחוזקה בידי - כבד וגדול.
לא מקפח גם את השני,
והפיטמה השניה מזדקרת בקשיחות בידי.
מותיר יד אחת בחזה השופע,
ועם ידי השניה באיבר-מינך מייד נוגע.
חש בשערות הערווה שאותן לא הספקת לגלח,
לא מתעכב... ותר אחר הדגדגן שכל הנראה שמח את אצבעותיי לארח.
רטיבות מתפשטת בתחתונייך,
כשידי נוברת עמוק בין ירכייך.
את משמיעה קול לא ברור בעת שמושך מטה ממך את המכנסים,
לא מגלה כל התנגדות לא במילים ולא בתנועות גפיים.
מפשק את רגלייך מעט לצדדים,
וטועם אותך ללא גינונים מיותרים.
נהנה להביט בגופך העירום,
ואת מצויה עוד עמוק בחלום.
פושט מעלי את מכנסיי במהרה,
ואיברי דרוך חדור מטרה.
גוהר מעלייך ומחדיר אותו פנימה לתוכך,
ורק אז מתעוררת כשבקצב מהיר דופק את איברך.
"...מה קורה... מה אתה עושה...?!" שואלת אותי מבוהלת,
אוחז את ידיה תוך כדי שנבעלת.
מסיט באחת את חולצתה ותולש ממנה את החזיה,
שגם ככה שדיה כבר לא מונחים בה כמו בעת שאותה רכסה.
הם מתנדנדים בכבדות ולחייך סמוקות,
בייחוד כשנושך לך בחוזקה את הפיטמות.
הפיטמות זקורות ומגורות,
וזה עיתוי מצויין להניח מצבטים - שלהן מכאיבות.
סוטר לכל אחד בתורו בהנאה מופגנת,
ואת פיך חוסם כשבאוזניי מתאוננת.
אוחז בידייך וממשיך במלאכתי,
שאולי תיפסק רק כאשר אגיע לפורקני.
את ממשיכה למלמל הברות לא מובנות,
אין פלא שזו התוצאה כשפיך חסום ברצועות.
תלונותיך התכופות על אף שאינן מובנות מפריעות את מעשיי,
וסטירה על לחייך מהממת אותך ומבהירה את כונותיי.
ממשיך להשתמש בחור שבין רגלייך,
ואת זרעי מתיז בהפגנתיות על פנייך.
מותיר אותך כך על השטיח מטונפת וכאובה,
ומשחרר את המצבטים שלפתו עד עתה את פיטמותייך בחוזקה.
חוזר מהמטבח עם שני ספלי קפה,
ואת פנייך בעדינות במגבת מנקה.
משחרר את פיך מלטף ומתנצל על שאותך כך חיללתי,
ואת מודה לי על כל מה שעוללתי.
"...אתה תמיד תוכל לעשות בי כל שתרצה",
מנשק את פיה ובכך אותה מהסה.
לוגמים מהקפה כשאנו מחובקים,
ומאפשר לה לנמנם כך כשאנו זה לזו קרובים.