ניגשתי לעבור על ההודעות בנייד,
ומייד כשגללתי את המסך הודעתה הופיעה מייד.
"...הזירו שלך כבר מחכה לך קר על השולחן",
ואני אפילו לא לבוש וכלל לא מוכן.
בודק את הלו"ז הצפוי היום בעבודה,
ומודיע למזכירה לדחות מיידית ולבטל את הפגישה הצפויה.
"...כבר מגיע" משיב לך בהודעה קצרה,
תוך כדי שעושה את דרכי לחניה.
"...השארתי את הדלת פתוחה... תיכנס" היא עונה בתשובה.
וזמן קצר לאחר מכן - יושב על הספה בדירה.
היא יוצאת מהמקלחת מחייכת לעברי,
גופה העירום נוטף מים ואדים - נשקף למולי.
אני שותה מעט מה"זירו" מופתע מתעוזתה,
שהיא כאין וכאפס למה שבהמשך קרה.
ניגשה להכין לעצמה קפה במכונה,
ואני צופה בשדיה הרוטטים תוך כדי בחדווה.
היא קוראת לי לראות דבר מה בחדרה,
ריח קטורת ותאורה נעימה משרות אווירה.
היא כורעת על ברכיה ובמבט מצטעף שואלת "...אפשר בבקשה?"
ולפני שמשיב דבר מה כבר מתירה את החגורה.
משחררת את איברי מריבצו,
ותוך שניות מעטות שפתיה יונקות את ראשו.
היא יודעת היטב את המלאכה,
והוא מגיב בהתאם ולעינוגיה בחיוב נענה.
אוחז במקבץ שיערה האסוף ומושכה אחרי בשתיקה,
על הספה בסלון מתיישב ולוטש את עיניי בגופה.
מורה לה לרכון על ברכיי,
וחש ברכות שדיה המרפרפות על רגליי.
מספינק כהוגן בישבנה על חוצפתה,
עד שאחוריה מאדימים ואת כאבה מחניקה.
מורה לה לעמוד קרוב והיא מייד מבצעת,
רק רחשי נשימותיה הקצובות את השקט מפרעת.
שדיה הכבדים שמוטים מפאת גודלם,
ופיטמותיה כאילו מתריסות למולי אל מול סודותי הנצורים לעולם.
מקרב את פי אל שדה הימני,
ונושך קלות את פיטמתה שהזדקרה קודם תחת לשוני.
מגניב יד אל בין רגליה,
וחופר קלות באצבעותיי בין יריכיה.
מציק לדגדגן שניצב כשומר בכניסה,
ולאחר שחשתי כי הטרדתי אותו מספיק נכנס פנימה בסערה.
בניגוד לעבר מרגיש כי מאבד הפעם שליטה,
ולא עובר זמן רב עד שמוטלת היא על מיטתה.
קושר את ידיה לראש המיטה,
וסוטר לשדיה סתם כך - ללא כל סיבה.
נושק לשפתיה מוטרף מטעמה,
ולפני שמעכלת דבר מה בועל אותה בחוזקה.
משלב כאב עם ההנאה,
נהנה לשמוע גם את גניחותיה וגם את כאבה.
נותן לאיברי לעשות בה כרצונו,
מה שלא התרתי לו אז בזמנו.
היא יודעת עד כמה נפשי אותה אהבה,
כל גופה שלי הוא ו...כך גם נפשה!