...הוצא מהקשרו...

שבת מנוחה - עברה בבטלה גמורה,

מחשבות וזיכרונות המטריפות את השלווה.

שאלות ותהיות לגבי נושאים שונים,

גם כאלו שלרוב אצלי מודחקים.

עצבות בלתי מוסברת האופפת את נפשי,

למרות שאין סיבה מוצדקת לתחושתי.

קיימות כעת סיבות מספיק טובות,

שהיו גורמות לי לפרץ שמחה בתקופות אחרות.

חוזר להיות אותו ליצן עצוב,

למשך זמן בלתי קצוב.

מחייך כלפי חוץ - אבל הלב בוכה,

מקפיד תמיד לשמור על אותו המעטה.

כשאיש לא יכול לקרוא את נפשי,

ולא מסוגל לשמוע את זעקתי.

משנכנס אדר - מרבין בשמחה,

ממשיך להיאחז תמיד בתקווה.