...הוצא מהקשרו...

שוב אותו כאב,
שתופס אותך ולא עוזב.
וכאן כבר אינו מסב כל הנאה,
אלא רק גורם להכנעה.
כן, כולכם כאן יודעים ומכירים,
את "מר-כאב" מליפני ולפנים.
הוא לרוב מגיח,
מעין כאב מבליח.
אין הוא ממתין להזמנה.
ולרוב מופיע בהפתעה.
כך שלא מאפשר לנו להתכונן.
האמת... מפניו גם לא ניתן כל-כך להתגונן.
הוא מכה והולם,
כלל אינו מרחם.
מקפיד שלא להשאיר עקבות,
ובוודאי שלא צלקות.
מתחנן בליבי שיחדול,
אך הוא מבלי משים ממשיך לפעול.
נע באי-נוחות וגונח,
מיבב, דומע ולעיתים צורח.
בלי מילים וללא כל אומר,
גם חזקים מוכרעים ו... גומר...
מנסה ממנו להתנתק,
מרגיש כי נשמתי עומדת כבר להעתק.
"עוד לא סיימתי" הוא סח,
מתפלל בליבי ש... עלי הוא יפסח.
פתאום נפלתי מותש,
והעוררתי קצת אחר כך - "כמו חדש".
...כי ככה זה כשהראש כואב,
אופטלגין אחד את הכאב שואב.
כוס שתיה וקצת מנוחה,
עבר בנתיים, עד הפעם הבאה!!!