...הוצא מהקשרו...

אספר בקצרה,
על חוויה חדשה.
שונה כזו ומיוחדת,
שלי, הייתה מיועדת.
מבפנים סוערת,
אך מבחוץ את הרגשות אינה מסגרת.
אתמול זה קרה,
ובקצרה כך היה:
פגשתי אחת - מיוחדת במינה,
בנתיים - לא אחשוף את שמה.
לא האמנתי שתאות,
להקשיב ולשמוע צרות.
והיא עשתה זאת בקשב רב,
ממש כמו בשיחת בן ואב.
היא קראה אותי כספר פתוח,
למרות שמאוד הייתי מתוח.
נתנה עצות וחיזוקים,
כאילו היינו כבר שנים מכירים.
היא הוסיפה ואמרה,
עד שכל גופי קפא.
שלחרוג ממנהגה,
הפעם מוכנה.
ולקחת אותי הטירון,
למסע קסום כמו באווירון.
ללמד אותי פרק,
וממש הזמינה אותי לקחת חלק.
ליבי הלם בחוזקה,
מסתיר חיוך במבוכה.
כל כך אסיר תודה,
לזו המיוחדת במינה.
ולכן אומר תודה,
על רגעי ההקשבה.
על כל מה שנתת,
האמיני לי - לא מעט!

ו