...
אז מה אתה אומר - אתה כרגע לבד?
וחיוכה הפך חזק תוך שאת גופי אחז חיל ורעד.
..."כן"... מילמלתי מביט לצדדים לאיטי,
לוודא כי איש אכן לא נמצא מסביבי.
"יפה"! היא פסקה בנחרצות,
בא לי להשתעשע קצת בך מלמלה בחושניות.
"...מ...מה שתרצי..." עניתי ברפות,
וצחוקה המתגלגל הלם בי בפראות.
"מה אתה לובש"? - קטעה היא את רצף מחשבתי,
עניתי תוך תיאור מלא - לעניות דעתי.
"תתפשט מייד!!!" - הורתה לי בקולה,
ואני ממושמע עושה כמצוותה.
היא שולחת אותי להביא סרגל,
"...מ...פלסטיק או ממתכת?!" - אני עוד שואל,
צחוקה הרועם גרם לליבי להלום בחוזקה,
"מובן שממתכת - טפשון"! - צחקה היא בקולה.
אני נגש לחדר ותר אחרי סרגל
לא האמנתי כי אחשוש אי- פעם ממשהו - מלבד ה-אל!
"שכב על גבך ומדוד האיבר" - לי אמרה,
ואני מודד ואומר לה את התוצאה.
אין היא מרוצה - כך נשמע מקולה,
אך מה אעשה וזה מה שזכיתי לגדל עד עתה.
"מה רוחבו?" שאלה היא בהתעניינות,
ואני משיב לה לאחר מדידות - בכנות!
"אתה מהול?" שואלת היא בלי הכנה מוקדמת,
"...כ....כן" עונה לה ומנסה לסוף דעתה לרדת.
מדוד גם את גודל ורדיוס העטרה,
הרחב מעט את הנקב ולחץ בצלקת העורלה.
ממהר לעשות ככל אשר עלי צוותה,
הלב הולם - אך כולי משמש עכשיו כמשחק בעבורה.
"טוב חמוד!" - פסקה היא כעת שחש אני כי אותה אוחזת רוח שטות,
בוא ונראה מה שימוש נוכל לעשות בו - וכולי נבעת חסר כל כסות!
...
כאן אפסיק לאיזו אתנחתא קצרה,
בקרוב אמשיך כמובן לספר את השתלשלות השיחה...!!!
...
