לפני 11 שנים. 20 באוקטובר 2013 בשעה 9:33
מחשבות ופנטזיות מסוגים שונים,
ממלאות את זמני ומהוות לו לחם-שעשעועים.
משתדל לדמיין מה אעשה בכל סיטואציה,
כיצד יגיב גופך והאם ייתקרב בכלל לווברציה.
עוצם עיניים ומנסה לשמוע את גוון קולך,
מה תגידי ואיך - וכמובן את חיתוך דיבורך.
מה ייעשה בגופי ומה בשלך אם בכלל,
וכיפת איברי עוטה כבר שכבת "טל".
רתיעות וקפיצות נותנות כעת את הטון,
וללא התחשבות בסביבה מחצינות את האון.
כן, חייב אני להודות בפניכם,
כי לא עישנתי ג'וינט - וגם אם כן אין זה מעניינכם.
אך על התמכרות לדבר אחד מודה אני ומתוודה,
שכן מאמין אני ביושרה ותחתיה אחסה.
מכור אני לאותה הטיפה,
ויש שיחשבו כי היא לעיתים מרה.
כן זו המבצבצת לה כבר בהתחלה,
ומצביעה על התרגשות הולכת וגדלה.
היא ממלאת את הנקב בשקיפותה,
ומהר מאוד זולגת ומרטיבה.
מהווה היא סנונית ראשונה,
ל...פרץ הלבן ש... (ייתכן) ו...יגיע בהמשכה!