...הוצא מהקשרו...

הוא הוזמן לכתובת שהועברה לו במיסרון קצר,

מעבר למיקום, תאריך ושעה - לא נאמר לו דבר.

הוא אישר את הגעתו נרגש,

ועשה את דרכו לשם בלב מלא חשש.

הוא פגש אותה במקום שקבעו,

שתו יחד קפה, נישנשו עוגיה ובעיקר...פיטפטו.

שוחחו על מגוון נושאים,

והיא נהנתה מאוד לעקוץ אות בנושאים כואבים ומביכים.

התענגה למראה פניו הסמוק מבושה,

חייכה וצחקה כל עת שנע באי-נוחות מתפתל ומגמגם תשובה.

לא הרפתה עד שחקרה לעומקם של דברים,

נהנית מכל רגע למרות הסיפורים האיומים.

לאחר שהביטה בשעונה,

חייגה היא בנייד ושוחחה שיחה קצרה.

הושיבה אותי על כיסא מוגבה,

שדמה במקצת ל"כיסא אליהו" המוכר לכל יהודי ויהודיה.

קשרה את רגליי לרגלי הכיסא,

ואת ידיי אזקה למסעדיו לבעל אעשה כל מעשה.

כיסתה את עיניי ברצועת בד,

עזבה את החדר ונותרתי כך בדד.

דקות לאחר מכן נשמעו נקישות על הדלת,

נשמתי נעתקה מפחד וממצחי כבר זיעה נוטפת ונוזלת.

צעדי טיפוף נשמעים עתה בחדר מסביבי,

לצד נקישות עקבים ואני חש במבטים לעברי.

ריחות עוגיות, קפה ושתיה מתוקה מגיעים אל אפי,

וכשמוסרת המטפחת מעיניי מונחים הם לידי.

עתה ניצבת ליד הגבירה - נערה,

יפיהפיה שכזו, עדינה וקטנטנה.

אין לי ספק כי זוהי שיפחתה החדשה,

עורה חלק ובהיר כשל בובה יוקרתית ויפה.

מהמעמד שאליו נקלעה נראית מעט מבויישת,    

ובמעשיה ותנועות גופה - מאוד מהוססת.

הכר את "XXX" אמרה הגבירה,

ולי לא היה ספק כעת לגבי זהות הנערה.

היא הייתה כה נאה ורכה,

אין ספק כי שיפחה ראויה היא לזו הגבירה המדהימה.

היא הורתה לה להתפשט למולי,

וליבי כמעט התפלץ לו בחזי.

גופה המדהים נחשף אט אט מהבגדים,

ועתה לחייה היו כה סמוקים.

הבטתי כל העת בשדיה הנאים,

בירכיים שעל איברה מגוננים.

כל-כך "מזמינה" וכזו בתולית ומפתה,

אך אני אזוק על הכיסא וללא כל יכולת תנועה.

"עתה יקירי תוכל לצפות בשפחתי הנאה",

כך פצחה הגבירה את דבריה תוך כדי התפשטות חיוכה.

"תוכל להתכבד מהתקריבים המונחים לידך",

"הן הצפיה ב"סרט" הזה - נועדה עבורך".

היא החלה ללטף את גופה,

ואני נאבק באי-נוחות בזיקפה.

מעבירה יד על שדיה הקסומים,

ובעת שעוזבת... הם נעים ובנועם מקפצים ומרקדים.

יונקת בתאוותנות את פיטמותיה,

ונושכת ברכות את עוקצי דדיה.

מחדירה אל ערוותה אצבעות,

והיא נאנקת מכאב ומנסה להתחמק מהבאות.

היא אוחזת אותה בחוזקה ומכניסה שוב בכוח,

משפילה את עיניה ומנסה שוב מאחיזתה לברוח.

אגודלה מעסה כעת את הדגדגן,

ושפתיי הבושת נעים וזזים בעת המגע כמובן.

היא מוציאה את ידה מבין ערוותה,

ומייד מבחין בלחלוחית של אגודלה.

היא הבחינה במבטי וקרבה אלי כשהיא קורצת,

מעבירה את אצבעותיה תחת אפי ו...מחייכת.

מריח את "נופת הצופים" של הנערה הסמוקה,

בעוד חולפות במוחי ולא מרפות - מחשבות זימה.

היא שבה ומכניסה את ידה אל איבר מינה,

וחופרת באצבעותיה וחופנת את שדה.

מוציאה אצבעות המבהיקות מרטיבותה,

וממהרת לדחוף אותן אל פי הבולע ומלקק אותן בשקיקה.

היא חוזרת על כך מס' פעמים,

ומורחת לי את נוזליה על הפנים.

אוזקת את ידיה אל "וו" שהכינה,

מפשקת רגליה בחוזקה וקושרת - ואת פניה בכך וודאי כעת הלבינה.

מחברת לעצמה דילדו וקרבה לנערה,

המביטה על מעשיה בחשש ממש כשל בתולה.

היא צוחקת בקול ובועלת את הקטנה,

וזעקות הכאב וההנאה מלווים את צחוקה.

כך מחדירה היא לאיברה חפצים,

חלקם שונים ואחרים אף משונים.

איברה הקטן צר מלהכיל את החפצים המוחדרים,

אך נוכח עקשנות הגבירה רובם מוצאים הם את דרכם ונותרים "בפנים".

לאחר שהגבירה באה על סיפוקה,

מתירה את אזיקיה של השיפחה.

היא משליכה אותה לעברי - הצופה בנעשה,

ופוקדת עליה למצוץ - בעוד שרוי אני בתדהמה.

היא מבצעת בנקל את המטלה,

ועד מהרה - נוזל לבן וסמיך ממלא את פיה ונמטפטף על לחייה.

זו אכן הייתה חוויה מיוחדת במינה,

רק חבל שנותרה היא רק בגדר אגדה!!!