חג החנוכה כבר כאן,
וכל זב חוטם מכיר היטב את השירים בגן.
מסיבות חנוכה לקטנים ולגדולים,
הצגות, הופעות ושאר מבצעים.
אך אם נפעיל מעט את הדמיון,
שמפותח אצל חלקינו גם מעבר לצביון.
ללא כל צל של ספק למשמעויות שונות נגיע,
כאלו שגם את המנוסים בכלוב אולי מעט יפתיע.
כי את משמעות שירי החג אותו מיטיבים הילדים לשיר,
ניתן למעשינו ממשיים כאן - בקלות להמיר.
כל שנדרש הוא מעט מאוד אביזרים,
עבד, שתי שפחות ו...חשק לסשן מתאים:
לכל זכר ממוצע הרי יש נר דקיק,
שבנקל ניתן עליו נר להדביק.
כמובן שאת הפתיל מייד נדליק,
וטיפטוף השעווה יכאב ולו יעיק.
כל תנודה של האיבר הזקור,
תגרום לזליגה נוספת של שעווה לקול שירת "מעוז צור".
ואם יתעייף האיבר מלעמוד זמן כה רב זקוף,
"ייהנו" אשכיו גם הם משעווה חמה בטיפטוף.
לכל אחד חנוכיה יש,
ובהן "בוערת בה האש".
אך למי שבמקרה אין חנוכיה בנמצא,
יוכל להשתמש בשיפחתו לקיום המצווה.
ונרות בשלל צבעים,
ייעטרו את גופה (לאו דווקא במקומות המוצנעים).
כמובן שאת ה"שמש" נעמיד במקום גבוה,
ושדיה בהחלט לכך יכולות לשמש כפלטפורמה.
גם כאן השעווה תטפטף לה לאיטה,
ועל ביטנה תשאיר שובל צורב בקשת צבעים מרהיבה.
והמחמירים יוכלו להדר ואת הנרות להדליק,
בעזרת השמש המוצמד לאיברו של העבד בסרט דביק.
כד קטן שמונה ימים שמנו נתן,
נוכל להפוך במהרה למעשה שטן.
שכן ניתן לדמות את תכולת האשכים,
לשמן זך השייך לגנזי מרומים.
וראש ה"כד" אשר בינקותו המתין ל"מילתו" משך שמונה ימים,
יזה את "שמנו" עליהן בדיוק את אותו מס' פעמים.
תוכלנה גם לשמור ובפיהן לאגור,
את העסיס בלבן הניתך עליהן מהחור.
וכך שהן רטובות כולן מנוזל הזרע,
יסובב אותן כסביבון או אם תרצו כפורפרה.
יגלגל אותן על הריצפה שעליה פיזר קודם סוכר,
וייתן לשפחה נוספת ללקק ממנה את הגרגרים בטעם המוכר.
ולבסוף כאות תודה על שיתוף הפעולה.
ימרח לשתיהן על איבריהן המוצנעים - ריבה,
יפזר עליהן אבקת סוכר לבנה,
והרי לכם סופגניה חמה ומתוקה.
אז יוכל לטעום מהסופגניות וללקק את שפתיו,
לא לפני שילקק את שפתי ערוותן תוך שמפשק אותן בידיו.
מחדיר אצבע ומלקק את הריבה שחדרה לחור,
ואת החושך השורר שם מגרש מייד באמצעות האור.
אז אין כל פלא שכולנו שמחים עם בוא החג,
מהטפחות ו... - עד הגג.
בייחוד אם המעשה הזה יצולם,
מה שחחשוב הוא ש... יהיה חג אורים שמח לכולם!!!
