שעת ערב מאוחרת והיא לי ממתינה בחדרה.
הבית ריק והוריה מבלים במסיבה.
היא בתם היחידה התמימה והאהובה,
ואין הם מודעים מה תכננתי בעבורה.
היא נותרה לבדה בדירה,
צגוון אביזרים כבר מסודרים על שולחנה.
היא שיגרה לדוא"ל קודם לכן "מכתב מהוריה",
ובו מפורטת בקשתם ל"רופא" - ש"לבדוק" בנות - יודע.
שם ציינו הם נושאים אותם רצו שאבדוק בצורה מקצועית,
באיברים החשופים ואף באלו החבויים תחת החצאית.
הגעתי בשעה היעודה ונקשתי על הדלת,
היא פתחה אותה במבט תמים וגרמה במכנסיי ל"בלט.
לבושה בחולצת כפתורים לבנה,
ומייד הבחנתי כי היא נטולת חזיה.
חצאית קצרה וגרביים עד בירכיה,
קוקיות לראשה, מוצצת סוכריה על מקל ובובה בזרועותיה.
"מי אתה?" שאלה משפילה את עינה,
תוך שמביטה ב"תיק הרופא" שלוכד את מבטה.
"היכן הורייך?" משיב לה בזלזול,
ונכנס לחדרה במהירות ובאופן בהול.
"הם לא כאן" משיבה היא בקולה המגמגם,
מזעיף לעברה את מבטי ועליה נוהם:
"הם הזמינו רופא ועל כן עתה לכאן הגעתי",
"הן לבדוק אותך על ידם זה מכבר - נדרשתי"!
"...כן..." ענתה היא ופניה סמוקות,
הם אכן אמרו לי זאת וביקשו ממני להתכונן לבאות.
הנך "רופא" המשפחה ועליך הםסומכים,
כך שאת בתם יחידתם בידיך ולבדיקתך - מפקידים.
מורה לה להכנס מייד לחדרה,
ומייד משים פעמיי ונכנס אחריה עם ציוד הרפואה.
מסביר לה כי עלי לבצע מס' בדיקות,
"זה יכאב???" שואלת ובעיניה כבר נקוות דמעות.
"...אשתדל לא להכאיב כשלא יהיה בכך צורך, -
אך בצעי מה שאדרוש!" ובנתיים מוציא מהתיק סרט מדידה למדוד אורך.
מודד את גובהה ומשקלה,
ורושם במחברת את ממצאי הבדיקה.
מאזין בסטטוסקופ לריאותיה,
מביט בלחמיות עיניה.
אומד את הדופק ומאזין לליבה,
אין ספק כי מתרגשת היא וליבה הולם בחוזקה.
מבקש ממנה לנשום עמוק ומביט בחזה,
עולה ויורד בכל נשימה ובו כעת בוהה.
הפיטמות בולטות מבעד לבד הלבן,
והיא לא יודעת כלל מה תכננתי עבורן.
מבטה התמים אחוזת בבובה,
וסוכריה בפיה - ילדונת קטנה.
בודק את גבה ועליו מנקש באצבעותיי,
שדיה רוטטים בכל תזוזה ותזוזה מבדיקותיי.
היא מבקשת כי אמשיך בבדיקה בנוכחות אמה,
אך אני מתעקש להמשיך והיא נבוכה חסרת אונים - הקטנה.
מורה לה לפתוח את החולצה,
וכבר זולגות מעיניה דמעות ורעד בקולה.
אני מגביה קולי עליה והיא נאלמת דום למרותי,
אעשה בה כעת ככל שעולה במוחי.
היא פורמת לאיטה את כפתורי חולצתה,
ואני מזרזה בחוסר סבלנות מופגנת לעברה.
היא מכסה עם החולצה הפרומה את גופה,
אך אני בפראות מסיט את ידיה וחושף את שדי הנערה.
מורה לה להניף את ידיה אל על,
ומבטה עתה הופך להיות מבוהל.
היא עוצמת את עיניה מבושה,
מחווירה ומסמיקה חליפות מעתה ועד לסופה של הבדיקה.
אני בודק את שדיה כמצופה,
ממשש, מושך וצובט כל שד ופיטמה- הן אני כעת "רופא".
היא בוכה מכאב ובושה ממה שמבצע בגופה,
לא יכולה להתנגד לבעל סמכות - הן היא רק ילדה.
מוציא מהתיק מס' אטבים,
ומעטר את שדיה כעת בשלל סימנים.
קושר אותם חזק בשרוך ארוך והדוק,
עד שמכחילים הם ומצלם אותה כך ממש כאילו ל"בוק".
מורה לה לנתר במקום ומתבונן בהם קופצים ורוטטים,
כמה אוהב אני לראות שדיים כך משתוללים.
עתה מורה לה לשכב על המיטה,
אך היא בוכה ומתנגדת לזו ההנחיה.
מוציא חבל ואותה רושר למיטה,
עתה "שלי" היא עד גמר הבדיקה.
מפשיל את חצאיתה ואת תחתוניה,
וכבר ערוותה נחשפת בין יריכיה.
מוציא מהתיק כלים ומלקחיים,
ובודק את הנערה בין הרגליים.
מפשק את השפתיים בחוזקה,
וכבר מעטר את הדגדגן הביישן במלקחיים שגורמים לו לבלוט בחוזקה.
מורח עליו קצת שמן ומעסה קלות,
מפריד בין השפתיים ומזומן עליהן אטבים לתלות.
דוחף אצבעות ושלל מכשירים,
והיא בוכה ונאנקת - אך ממשיך לבצע את הדברים.
רושם להוריא את כל הממצאים,
ומוסיף כמובן צילומים ממחישים.
היא מתביישת ומתחננת כי אפסיק,
אך אני רוצה לסיים ואת כל הבדיקה חיש להספיק.
מושך בחוזקה את שפתיה ומכה את איברה,
וגם משדיה לא חוסך שיבטי בגל מהלך הבדיקה.
זהו רק תקציר מהבדיקה שבפועל לא מזמן נעשתה,
לשיפחתי היקרה - שכמובן שלכל אורך הדרך שיתפה עמי פעולה.
היא כבר לא ממש ילדה,
אך יודעת היא בנקל להתאים עצמה במשחק ולגלם את תפקידה.
מקווה שנהניתם לשמוע על הנעשה,
ואני ממליץ לכם בחום לנסות זאת במהרה.