...הוצא מהקשרו...

יש כיפה לבנה ויש כיפה שחורה,

עשויה בד, זמש, עור או סרוגה.

ישנן כאלה שנסרגות ביד או במכונה,

צבעוניות ויפות - או שסתם נראות רע.

יש כיפות קרטון כמו בכותל,

ויש כאלו שנראות ממש כמו אוהל.

גדולות קטנות מזדקרות או שטוחות,

ואל תשכחו שהפוסט הזה הוא רק על כיפות.

יש כיפות "מושון" שאומצו לאחר ביקור ב"סדר פסח" באיזה מלון,

ויש כיפות "בר-מצוה" שנשמרו שנים מקופלות בארון.

ולי יש כיפה מיוחדת עשויה מעור.

ובטח מנחשים אתם כי במרכזה מצוי לו - חור.

אין היא עגולה ומדוייקת,

היא וורודה/סגולה - וכשהיא רטובה גם בוהקת.

מעטרת אותה כמובן צלקת ישנה,

שנעשתה לי אז באותה המסיבה.

זו שלכבודה התכנסו בני משפחה ומכרים,

בא לאכול ו...גם לראות איך לי חותכים.

ובמרכזה כאמור חור קטן שנפער לו בלחיצה,

האוהב לירוק את תוכנו בייחוד לאחר מגע.

 אך את הכיפה הזו אני אוהב במיוחד,

ו...אני "סטרייט" לחלוטין - שאיש כאן לא ידאג.

זו הכיפה המיוחדת ביותר,

עליה לעולם לא אוותר.

אשמור עליה מכל משמר ומכל פגע רע,

אלטף אגע ואביט עליה מכל כיוון גם במראה.

אהנה שתביטי עליה ותשתעשעי בה כאוות ליבך,

ועשי בה ככל העולה על רוחך.

משכי צבטי ציירי ואפילו תצלמי,

זיכרי - הנך יכולה תמיד לעשות בה (כמעט) כל שתבקשי!