רציתי לאחל לך שפחתי - חג שמח,
למרות ש"סוכות" נגמר - הייתי מפציע אצלך כאורח.
לומר לך עד כמה אני אלייך מתגעגע,
ולגלות לך (שוב) שבגופך להצליף כמהה.
להתעלל שוב בשדייך המדהימים,
לטפטף עליהם ולעטרם בטיפות שעווה צבעוניים.
לסטור להם ולאיברך הנחבא תחת ירך,
להציק לפטמות הגדולות בכל צורה ודרך.
למשוך ולפשק את השפתיים העבות ולהשאיר עלייך חותם,
צלקת, פסי כאב אדומים ושורפים או רק מטח של זרע חם.
לקשור חזק ולמתוח את החבל,
ולצפות בהנאה הבוקעת מהסבל.
לנסות ולבדוק רעיונות חדשים,
ואם תהית - כן... הם לבטח כואבים.
לבדוק את גבולותייך בתחומים שונים,
ולגלות לך בי עוד מס' צדדים חבויים.
אך לבסוף... אם תתנהגי כיאות,
מבטיח לתת לך גם לך צ'ופר השמור לשפחות מיוחדות.
ארשה לך את שרירי ידיי ה"תפוסים" מהצלפות בך - לשחרר,
אסכים כי למרגלותיי תרבצי לך ואת ראשך תניחי על ירכיי - יש לשער.
אולי אלטף גם את הצלקות הדואבות שחתמתי בבשרך,
ואל שרביטי תוך כדי תזכי לשזוף מעט את מבטך.
אז השכילי להתנהג כנדרש ממך,
ובקרוב תטעמי את הסשן הנרקח במוחי במיוחד - עבורך!
