את תעמדי למולי בשמלה פשוטה,
שערך משוך לאחור בגומיה הדוקה.
עינייך מנסות לנחש את העתיד הקרוב הצפון במחשבתי,
האורב לך גם היום עמוק בקירבי.
ירמוז לך במבט להיפטר ממלבושייך,
וכבר ניצבת למולי מבויישת תוך שמכסה בידייך את מבושייך.
בוחן את גופך בעיניים חודרות,
נוגע בגופך באצבעות קרות.
מעיר הערות שונות גם פוגעניות,
מעליב כשצריך - ומחייך כשדמעות בעינייך מבצבצות.
סוטר לשדייך השופעים שכאילו חומדים להתגרות בי,
והתוכנית למעשה כבר נרקמת לה עתה בליבי.
מעטר את שדייך החצופים באטבים,
כן... אני בהחלט רואה שלך הם צובטים.
מוסר לך חבילה עטופה ומתיישב למולך על הכורסא,
ואת מקבלת רשות ופותחת את העטיפה.
ידייך הנעות מטלטלות את החזה הבולט,
כמה רגישה את וסובלת בקושי את כאבו של השולט.
מופתעת לגלות בה "דילגית" חדשה,
ואולי עתה מבינה את פשר דרישתי ל"קוקיות" בשערה.
מורה לך להתחיל לקפוץ ולדלג,
ומהמראה אני פשוט מתמוגג.
השדיים מקפצים לכל כיוון ורוטטים,
גם שניות לאחר שהפסקת לנוע ולבצע תרגילים.
הפיטמות בולטות ומנחש שכבר יש סימנים,
מאותם אטבים שלך לבטח לוחצים ואת שדייך מענים.
מביט בך מנתרת-במקום תוך פישוק נדרש,
וכבר חש כיצד איברי מכך נרגש.
את מונה בקול רם כל דילוג וקפיצה ב"דילגית" שלך ניתנה,
ואף שרה שיר ילדותי כמנהג הילדות בשכונה.
אסור לך להפסיק או "להיפסל" ע"י פגיעת החבל,
כל טעות שכזו תסב לך עוד סבל.
על כל אטב שייפול משדייך המשתוללים,
תשימי מייד ובעצמך כפליים של אטבים צבעוניים.
ואם תתמהממי או תיפסלי,
אצליף בך ע"מ שלהבא תיזדרזי ותיזהרי.
אז מעבר לשולט ואדון לגופך ונשמתך,
הנני מעתה גם אדאג לשיעורי כושר לבריאותך.
אחטב את גופך בזיעת אפך.
ואם לא די בכך - אז גם... בהצלפות על ישבנך.
זה יהיה מחזה מרנין ומשעשע,
ולבטח אצלם למזכרת תמונה למקרה שאתגעגע.
כמה יפה יהיה להביט בשדייך מקפצים,
ואת מבטך הנבוך על לחייך הסמוקים.
חיוך נבוך ומבוייש כתמיד.
כשגופך נחשף למולי חיוור כסיד.
למרות שאשהה רק לשעה קלה,
ההנאה מכך תהיה מדהימה.
אשאיר לך מס' תרגילים לחזרה,
ואשוב במהרה לצפות בתוצאה.