...הוצא מהקשרו...

זיכרון ישן נושן ששב ומבליח בזיכרוני,

עת שנתקלתי במנורת שולחן ישנה וחלודה מוטלת למולי.

כזו עם צוואר גמיש וארוך,

אותה ניתן לכוון בצורות שונות בחן ורוך.

מקרינה היא אלומת אור,

בין סדקים ועל כפלים בעור.

מאירה באור יקרות,

בקרן המשתנה לפי העוצמות.

למולה מוצב הנבדק או הנבדקת,

עומדים ונבחנים בעין לאו דווקא מזויינת.

בעזרתה ניתן לראות בבירור כל פגם ולו גם קל,

תוך כיוון האלומה אל עבר הגוף המעורטל.

מבט בוחן ובודק גנזי נסתרות,

מתאר בקול רם וברור את כל הנגלות.

השפלה הנגרמת גם בלא כוונת תחילה,

אך כשחושבים על כך מבינים עד כמה היא עצומה.

נסו ותהנו,

בטוח לא תתאכזבו.

אם לא מההנאה מההשפלה,

אז לפחות מזווית המבט החדשה ב...סיוע האלומה!