ערבוביה של צבעים,
שותים ורוקדים.
אשכנזים בהירים ו-ורודים,
יחד עם בעלי פגמנטים כהים.
כולם מצטופפים להם כך שעות,
מניעים את איבריהם בשלל צורות.
כל אחד מהם מאמץ לו סגנונות.
מביט בהם מהצד,
בייחוד בבחורות שמקפיצות שד.
מעבר למופע סטרפטיז ענקי,
לא מוצא בכך כל הנאה לטעמי.
האלכוהול זורם כמים ברחבה,
אמור לגרום להעצמת השמחה.
אך במקום זאת מפיל חללים רבים,
מתבזים בפומבי ועל עצמם מקיאים.
מעולם לא התחברתי לאלו השותים עצמם (לא) לדעת במסיבות ואירועים,
ועבורם המסיבה מסתיימת כשהם מרוחים על רצפת השירותים.
רבים הם וטובים ה"נופלים",
אך הטיפה המרה עושה להם דברים איומים.
ראיתי גם את כל "אוספי הבולים",
או המשתמשים בכדורים ובסמים אחרים.
את ההתנהגות המטורפת וההזיות,
איך שרירי פרצופכם עשו כל העת עוויות.
הצבע ניתז עליכם לפי אות,
ושוב נשמעות אותן הקריאות.
כל D.G. עולה וצועק לעבריכם צעקה,
ואתם חוזרים אחריו מחקים אותו בקפידה.
כולם מנגנים את אותו הדבר,
וצועקים את אותם הקריאות כמדובר.
בהתחלה עוד מתלהבים ועונים,
בהמשך לקריאותיהם מרביתכם כבר מחרישים.
מתערטלים בפני כל ומבזים את עצמכם,
שוכחים לשמור מעט על צנעת גופכם וכבודכם.
ואני... אני רק מביט בכם וצופה בנעשה,
ובאמת לא מוצא עניין ולא מתחבר כמצופה.
זרוקים על הדשא בטינופת וללא כל מושג קלוש,
אם ארור המן או ברוך מרדכי - חסרי כל חוש.
מוזיקה מונוטונית ומשמימה,
אותם ה-ביטים ואותה התנועה.
אז... תסלחו לי שאני לא ממש לכך מתחבר,
ולפקוד אירועים שכאלה לא ממהר.
חלקכם יגיד עלי כי אני זקן משבית שמחה,
לא מבין בכלל בנושאי מסיבה.
אך לאמיתו של דבר אם תשקיעו מעט מחשבה,
השמחה שהיתה פעם נעלמה ואתה ההנאה.
אם פעם יכולנו להנות מלהקה טובה,
אח"כ בלי פרוטכניקה ותאורה כל הופעה לא הייתה שווה.
אח"כ התחילת "תרבות" השתיה,
כאילו שבלי אלכוהול לא ניתן להגיע לשמחה.
כמובן שגם הריגוש הזה כבר לא מספיק,
ולרחבה נדחפים חומרים מסוכנים שבקלות רבה יותר יכולים להזיק.
אז בפעם הבא כשאתם במסיבה,
עמדו כמה דקות בצד באיזו פינה.
צפו בכם "לבושים" (אם ניתן לקרוא לזה ככה) בחוסר טעם בלשון המעטה,
בבגדים לא מחמיאים לנתונים ולגזרה.
מזיזים את גופכם כביכול בריקוד מסוגנן,
עוצמים עינכם בכזו דבקות כמביני עניין.
כולכם נראים שם אותו הדבר כל העת למעשה,
ותוך כדי אוחזים בסיגריה ובכוס משקה.
נראים כזומבים מתעלמים מהסביבה,
ומתאמצים לחקות את תרבות המערב - ביננו... לא בהצלחה מרובה.
איני מתכוון להטיף לכם מוסר,
רק את דעתי משתדל להיטיב להביע ולומר.
אז איש-איש ימשיך בדרכו ליהנות מהחיים,
ו...עד אז... - בלו נא בנעימים!!!