שוב הסדרת הנשימה,
לפני שעל דלתה משמיע נקישה.
היא מורה לי להכנס פנימה,
"תתפשט מייד!" מסננת בעוד צועד אני קדימה.
מופתע, שרוי עדיין בסוג של הלם,
מנסה להתעשת ולהכנס לתלם.
היא בודקת שהקולר מעטר את הצוואר,
חוזרת עם כוס מים כשאני במערומי נותר.
מורה לי לשכב על גבי,
פישוק קל ברגליי ואת ידיי מעל ראשי.
אוסרת עלי להזיז את הגפיים,
ולא חשוב מה תעשה בנתיים.
היא מושכת אותי לקדמת המיטה,
כך שכפות רגלי מונחות על הריצפה.
נוטלת כיסא ומתיישבת בין רגליי,
מזכירה לי שוב לא להזיז כלל את ידיי.
בוהה בנקודה בתקרה ומריץ בראש מחשבות,
מה מתכננת עבורי מנסה בכל כוחי לגלות.
חש באצבעותיה שאוחזות באיבר הרפוי,
נוגעות ברכות באיבר הנטוי.
לעיתים מהדקת את האחיזה,
לוחצת, צובטת את העטרה ואת כל מה שבסביבה.
מיד מגלה היא נקודה חדשה,
בה תוכל בנקל להציק לו בהנאה.
האיבר מזדקר חיש מהר,
קופץ בעדינות וכמעט ממקומו מנתר.
מסבירה לי כי את הנקב תרחיב עתה,
חש במבט הבוחן ונשמתי כמעט נעתקה.
לוחצת חזק ומהנקב עולה טיפה,
שקופה גדולה וצלולה שזולגת על אצבעה.
ומייד לאחריה טיפה נוספת,
שבגללה כל בטני כעת נוטפת.
בזווית העין קולט את חיוכה,
משתדל לא להביט מפאת המבוכה.
חש בידיה האוחזות את האשכים.
ממששת כל אחד בתורו ומשחקת ב"כדורים".
אני נע כאוב באי-נוחות במיטה,
והיא בשלה ממשיכה.
מזהירה לבל אזוז - בקולה,
ושניה אח"כ חש את ידה מכה.
טופחת על האשכים,
חש אותם מתנדנדים וכואבים.
מכה גם את האיבר הזקור מולה,
אשר מתנדנד ומשתולל ממגעה,
שבה ומלטפת בעדינות את ראשו,
חש כיצד עומד הוא להתיז את תכולתו.
היא מבחינה מיד בתגובתו,
ומפסיקה לגעת רק מביטה בתנועתו.
ושוב חוזרת על מעשיה,
מביאה אותי אל הקצה ו...אז לי מניחה.
האיבר מתקשה ורפה חליפות,
נוגעת- לא נוגעת להעצמת התאוות.
עתה לנפשו היא מניחה,
ואף להציק לאשכים עצרה.
לחדר הסמוך עזבה,
ועם קופסה צבעונית חזרה.
הורתה לי להתיישב על המיטה,
ומול עיניי את תכולת הקופסה חשפה.
דרשה כי אבחר מ"מרכולתה",
שרוכים שונים שהיו שם בערבוביה.
חששתי מאוד משום מה השרוך הדק,
שמא יכאיב לי עד שאזעק.
ועל כן בחרתי שרוך עבה,
שבעזרתו ליפפה את האשכים - כיאה.
גם על בסיס האיבר לא פסחה,
ובעזרת השרוך אותו בחוזקה הידקה.
האיבר הזדקר ונעמד לאור טיפולה,
מגיר נוזל שבאצבעותיה כעת מוללה.
ממשיכה לטפוח ולהכות,
וממני באנחות לזכות.
מרגיש כי עומד כל רגע להתפוצץ,
אך השרוך מהווה לי לרועץ.
נהנית לראותני כך מתענה,
כשצבעו ועוצמת הכאב כל העת משתנה.
ממשיכה להציק לו ולהרפות,
ורק לגמור מבקש ממנה בתחינות.
לבסוף לאחר שבו מאסה,
הסכימה כי אתיז את זרעי לעברה.
ומייד כשאת השרוך מהאיבר התירה,
איברי השתולל וקפץ ולחמוק ממטחו - לא הספיקה.
ניגבה את הזרע מעל פניה,
ומרחה על שפתיי למפרע.
חיוכה התרחב למראה הכמות הנדיבה,
בייחוד כשבאצבעה בו את פי ממלאת ב...הנאה!