אדם לקה בהתקף שיעול חריף,
כזה שמעלה לכל אחד את הסעיף.
משלא פסק - פנה הוא לבית המרקחת הסמוך,
שם ניצבה רוקחת מבוגרת מאחורי דלפק נמוך.
הוא ביקש ממנה לרכוש מזור לשיעולו,
ולשלם לה תמורתו במיטב כספו.
הרוקחת שלפה מהמגרה תרחיף המדיף ריח רע,
"שתה את הבקבוק כעת!" - עליו ציוותה.
בין שיעול לשיעול - גמא את הבקבוק,
ומייד לאחר מכן השמיע אף שיהוק.
אך בין רגע החוויר כסיד - מתקשה לנשום,
נשען על הקיר חיוור ומזיע ולאו דווקא מחום.
אדם נוסף ששהה בבית המרקחת,
הבחין בו וקרא בדחיפות לרוקחת.
"מה יש לו?!" שאל מבועת,
עת שהביט בזר חיוור המבט.
"אהה..." ענתה הרוקחת כשהיא ממשיכה בעיסוקה,
"שטויות...!!! אל דאגה!!!" - ענתה.
"הלה ביקש תרופה נגד שיעול שתוכל מיד להשפיע,
אך לצערי אזלה לי התרופה מהמלאי ואין יודעת אני מתי משלוח חדש יגיע".
"...אז מה נתת לו?!" השתומם הזר,
"תרופה משלשלת" - ענתה ומבטה הפונה אל המרקע המרצד - כל העת נותר.
"את נורמאלית???!!!" זעק האזרח ההמום מתשובתה,
והתכוון להזעיק למקום את המשטרה.
"אל דאגה!" הפטירה הרוקחת,
"...תרופה זו פועלת נהדר וכבר כעת לו מסייעת".
"הכיצד???" תהה בעודו מחייג מאה,
מביט בלקוח שכעת צבע ארגמן על פניו עטה.
"...חחח..." צחקה בקול רם אל מול פרצופו המתחלחל,
"אין סיכוי בעולם שעתה יעז הוא בכלל אפילו רק לחשוב על ...להשתעל!!!"
מועדים לשמחה!!!
:)