הוא ראה דמות מטושטשת מולו,
אט אט התחדדה ראייתו,
מולו ניצב רופא בחלוק לבן,
ולידו עוד אח מגודל זקן.
"...מה אני עושה פה?!" - שאל בבהלה,
"התעוררת כעת לאחר שנמצאת במעלית מחוסר הכרה!"
"...אולי זוכר אתה מה בדיוק אירע?
- כי... אין עדים לתקיפה - לטענת המשטרה".
קימט הוא את מצחו וכעת חש בכאבים,
מנסה הוא במוחו לשחזר את האירועים האחרונים.
"זוכר אני..." לחש ברעד, "...כי ירדתי במעלית מבניין רב-קומות -,
לאחר כ..שתי קומות היא נעצרה - ו...נפתחו הדלתות - .
אל המעלית פסעה חתיכה מטריפה -,
ברגלים חטובות הנעולות בנעלי עקב גבוה צעדה - .
שדיה השופעים - היו כה גדולים ועצומים - ,
זוכר כי בהיתי רבות כיצד בהליכתה הם מקפצים - .
בעוד אני בוהה במחשופה הנדיב - ,
חשתי את איברי במכנסיי מתעורר ומנסה להגיב - .
מתמקד במבטי בפטמותיה הבולטות - ,
בעוד קולה הרך פונה אלי בגניחות - .
תלחץ על אחד בבקשה! לחשה אלי וחייכה לעברי - ,
ומאז ועד עתה לא זוכר דבר ...נשבע!!! ...בהן-צידקי!!!"