...הוצא מהקשרו...

לא ירחק היום ואת תתיצבי מולי נבוכה,

פושטת בגדייך ועינייך מושפלות לרצפה.

בוהה בגופך הבהיר מגולח למשעי,

מחטט ונוגע בגופך-רכושי.

מרפרף קלות באצבעותיי ולפתע צובט,

מלטף בעדינות ושניה אח"כ באותו המקום בחוזקה חובט.

מושך כל שד בתורו הצידה,

מתעלל בפיטמה הבולטת קדימה.

מרכיב מצבטים על השפתיים,

יכולה רק לחוש ולנחש את מעשיי מבעד לכיסוי העיניים.

מצליף מעט ובודק את סף הכאב,

מתנהג בעדינות בניגוד לצורה שאוהב.

מושך ומטלטל את גופך ונפשך,

תוהה אם ראויה את שאהיה אדונך.

את כנועה ומתחננת מוטלת למולי,

"כל שתרצה עשה בי" לוחשת לאזני.

מותיר אותך כך כחפץ מיותם,

ואת תוהה אם זמנך חלף ותם.

לא מגלה כל אשר על ליבי,

ובוודאי לא מחשבות המתרוצצות במוחי.

תחושת אי-הוודאות גורמת לך למחשבות,

ואני מותיר אותך כך כאובה לאנחות.

משתמש בך ומסתגר עם מחשבותיי,

הולך ובא ולא חושף בפנייך את כל רגשותיי.