...הוצא מהקשרו...

הפסח קרב ובא בצעדי ענק,

ההכנות והניקיונות מעלים ענני אבק.

רבים עוסקים בהכשרה של ביתם,

שכן חל איסור על הימצאות חמץ בסביבתם.

תוהה אני אם חלה עלי החובה,

"לבער חמץ" גם מגופה של השיפחה.

שכן היא רכושי הבלעדי,

שייכת לי - מקנת ידי.

שמא אעשה "שאלת רב" בנושא זה,

או שחז"ל בספרים התייחסו כבר למקרה דומה?

האם די לי להבריש ולנקות תחת השדיים,

או שמא לתור פירורים דווקא בינות לשפתיים?

עד כמה עמוק אני נדרש לבדוק,

והאם להפסיק רק כשמכאב תחל היא לזעוק?

האם יש צורך להטבילה ברותחים,

או שמחבט שטיחים יכשיר אותה ב"הידור" תוך השארת סימנים?

ביום ראשון אבער ממנה כל חמץ,

ומקווה שעד אז אדע את ההלכה על בוריה גם אם אצטרך בנושא זה להיוועץ.

ו...כמו בליל הסדר בעת קריאת ההגדה כמובן,

מתכנן להעניק לה (באם תתנהג כיאות) - גם... סוג של...אפיקומן!