מאז ומעולם הייתי מהופנט למכשפות,
בין אם הופיעו בסרט או רק באגדות.
רק לשמע המילה הייתי במקום קופא,
ומבין שכל מה שהייתה אומרת לי הייתי עושה.
חשוב לי להבהיר זאת ולא לטעות,
לא האמנתי שהן ביננו באמת קיימות.
שוקע בפנטזיות ובדמיונות ילדותיים,
בורח ממציאות קשה שליוותה אותי כל החיים.
פה ושם יצא לי לפגוש באנשים,
שמתיימרים להיות בעלי כוחות על-אנושיים,
חלקם הגדול הינם בעצם שרלטנים מדופלמים,
שלא מתביישים לעשוק ולהונות גם אנשים מסכנים.
לאחרונה הזדמן לי לשוחח עם אישה מס' פעמים,
שרמזה לי כי עיקר עיסוקה הוא בלחשים וכשפים.
מוקסם מהנושא הגעתי אליה,
חושש מעט אך בעיקר סקפטי מדבריה.
הגעתי למאורה בה היא מתגוררת,
כי אכן כך נראה המקום בו היא אותי מקבלת.
עלטה כבדה ובחלל ריח מוזר,
על השולחן נר גדול דולק והכל שם לא מוכר.
היא קוראת לי לגשת ולהתקרב,
ואני עושה כן לא מסוגל לסרב.
יושב מולה ואט אט מתרגל לחשיכה,
מבחין בתמונות שגורמות לי לבעתה.
וכמו בספרי האגדות,
דומה היא במראה למכשפות אמיתיות.
היא מתשאלת אותי בנושאים שונים,
ואני מקפיד לא לחשוף נתונים ופרטים אמיתיים.
מהר מאוד היא נוגעת בנקודות,
שלא היה לה סיכוי להכיר, לדעת ולראות.
רקחה קטורת ועשתה עוד כמה מעשים לא ברורים,
שמבחינתי מהווים לחלוטין סוג של עבודת אלילים.
ציינה שמות של נפטרים קרובים,
סיפרה מאורעות שחוויתי ולאיש כמעט לא ידועים.
דיברה על סודות ונושאים אינטימיים שאותי הביכו,
וחיוכה המרושע מלווה את דבריה שלעיתים סנטו והקניטו.
מתבלת את דבריה בלעג וצחוק מרושע,
בייחוד כבזווית העין דימעה מזהה.
שנה אחר שנה סיפרה את חיי בדיוק רב,
כאילו ליוותה אותי מלידתי עד היותי אב.
לא האמנתי שאכן יודעת היא עלי כל זאת,
שכן לא מסרתי לה פרטים קודם כך שעלי לא יכלה לקרוא או לראות.
לא אחשוף כל שאמרה לי באותן הפגישות,
אך דבריה גרמו לי לטלטלות עזות.
חושב על הדברים שנאמרו ומנסה לשחזר אותם במוחי,
חש איבוד שליטה על גופי ונפשי.
רואה אותה בדמיוני לוחשת לי כשפים,
וכמריונטה מובילה אותי בלחשים ולהטוטים.
ללא יכולת להתנתק מהמראות,
שבוי בקסמיה שכה מיטיבה היא לראות.
מבטה החודר אף מבעד לבגדים,
והפרטים שחשפה ואשר רובם חסויים.
אין מילים להביע את תדהמתי ממנה,
חש שוב כילד מפוחד מכשפיה ומעשיה.
קשה להאמין שאכן זה אמיתי,
אך מתחייב אני ונשבע בהן צידקי.
