לאחר שטיפסנו במדרגות אל עבר ביתה,
היא נוקשת בעקביה ואני מנסה להדביקה בהליכה מהירה.
כואב בכל צעד ופסיעה,
שכן את האיבר צבטה במכשיר כבר למעלה משעה.
מורה לי להתיישב על כורסא,
בעוד את תיקה אל עבר השולחן ברישול משליכה.
מניחה את ידיי על מסעדי הכיסא,
ובמבטי בה כל העת בוהה.
מודיעה לי כי היא נכנסת להתקלח,
ובנתיים מרשה לי מעט להתרווח.
אך ליתר ביטחון חוזרת חיש עם אזיקונים,
ואת ידיי מצמידה בעזרתם למסעדים.
שומע את רחש זרם המים מביט סביבי,
כששוב היא חוזרת ממתיקה סוד לאוזני.
בכדי שלא תשתעממם בנתיים צפה במרקע,
שעליו סרט חושני עליו מקרינה.
זה בכדי שתבין מה לך עוד מעט מצפה,
ודורשת כי כעת בסרט אצפה.
חיוך ענקי לעברי שולחת,
וצחוקה מתגלגל בדרכה למקלחת.
תוך שניות איברי מזדקר שוב במכנסיי,
והמכשיר עוד לוחץ וצובט במבושיי.
מתפתל מכאב ככל שמתגבר הגירוי,
ומבין היטב את פשרו של העינוי.
לאחר שסיימה להתרענן ובקרם ריחני את גופה מרחה,
שבה לדרוש בשלומי כשרק חלוק לגופה.
מביטה בי מתייסר מול המסך,
וידיי מוצמדות להן בסך.
"איך נהנת מהסרט?" שאלה בעוקצניות,
ובמחשוף עמוק מתיישבת מולי בנינוחות.
פותחת את מכנסיי ונשמתי נעתקה,
עיניה הטובות מביטות עלי בחמלה.
היא מושכת מטה את מכנסיי,
ומייד אח"כ גם את תחתוניי.
"הויי...מסכן שלי!" לוחשת אל עבר האיבר,
"מה עשו לך?" מצחקקת ומביטה בו זה מכבר.
מסירה את המצבט שהניחה עליו בשירותי בית הקפה,
וכאב חד גורם לי לזעוק בעת המעשה.
היא מלטפת בידיה העדינות את הצלקת שהמצבט הותיר אחריו,
ובידיה ממוללת את המקום שגם בלעדיה כעת דואב מאליו.
חולצת שד ומניקה אותי כפרס תנחומים,
על שסבלתי עבורה את המצבט שהותירה לי בתחתונים.
יונק את שדיה בעוד כאב מסבה לי ברכות אצבעותיה,
שכן אזוק לכיסא נתון אך ורק לחסדיה.
"אוי...כבר כמעט שכחתי!" - קמה ומתרחקת ממני,
"חנוכה היום!" - מחייכת לעברי.
הולכת לחדר וחוזרת עם מגש גדול,
עליו סביבונים ונרות - הן חג היום ככלות העל.
כיוון שהיום הוא ה"נר השמיני",
ומשמעות למס' הזה מסמלת הרבה עבורי.
דורשת כי אבחר שמונה סביבונים,
מתוך המבחר שעל המגש בערמה מוטלים.
מסמן לה את בחירתי,
ולא מנחש ומבין עדיין את שגיאתי.
עתה מביאה היא חבילת נרות ריחניים,
ומהם בוחר בהנחייתה - שמונה צבעוניים.
היא בוחרת לעצמה נר נוסף גדול במיוחד,
ואני כבר מנחש למה הוא מיועד.
עתה ניגשת למלאכתה בחיוך ורומזת שזה קצת יכאב,
עת שבעזרת הסביבונים שבחרתי גורמת לנקב להיות רחב.
לפי סדר עולה כל ידית סביבון לנקב מכניסה ודוחפת,
מתחילה בקטון וכ"בית הילל" מוסיפה והולכת.
זו בחירתך חוזרת ובאוזניי משמיעה,
תוך שבמעשיה בנחרצות ממשיכה.
לאחר שכמעט סיימה ונותר רק האחרון,
הדליקה את הנרות ולאורם נעצה בתורו גם את זה הסביבון.
וכך שהוא בתוכי מסובבת בעדינות,
אות אחר אות קוראת באדיקות.
"נ-ג-ה-פ" בקול מכריזה,
ומטפטפת על האיבר שעווה.
ולמרות שמפאת גילי הייתי משוכנע,
שכבר לא אשתתף יותר במסיבות חנוכה.
הוכיחה לי עתה זו המיוחדת במינה,
כי תמיד צפויות הפתעות בחג הניסים והגבורה.
אז אולי לא ארקוד במעגל מעוטר בכתר של נר על ראשי,
ולא אדקלם תפקיד על ה"מכבי".
וגם הסביבון הענק לא ימטיר שקיות הפתעה,
ולא אקבל בסוף סופגניה עם ריבה.
אך אני בהחלט זכיתי למסיבת חנוכה,
ולמרות הכאב - זכיתי בהחלט גם בהפתעה נעימה!
:)
חג חנוכה שמח!!!