...הוצא מהקשרו...

את קוראת אותי כמו ספר פתוח,

יודעת בדיוק אילו מהדברים יעורר את איברי להיות מתוח.

מכירה את הדברים שאוהב ומהם נהנה,

אשר מחצינים סימנים שלאתגר נענה.

שולטת באביזרים השונים והמשונים,

שבמיומנות מופעלים גם במקומות מוצנעים.

בחיוכך התמידי והמרוצה.

שלא נמחק משפתייך גם בשעת מעשה.

חושפת הכל אל מול עיניי,

לא מותירה דבר הנסתר מפניי.

צחוק מלגלג המתערבב עם אנחות,

דואגת כי אצפה בהנאה ואקשיב היטב לקולות.

בושות והשפלות שאליי כעת נגלות,

וצחוק מבזה ומלווה את כל אותן הפעולות.

ממקומי צופה במחזה שערכת לכבודי,

וכל שעושה מבוצע כעת עבורי ולהנאתי.

למרות היותך נשלטת מבטן ולידה,

להביאני אל סיפוקי התקשטת עתה בגינוני שליטה.

מה שמפתיע דווקא בנושא,

שהתנהגותך "רעה" הרבה מעבר למצופה.

השיער כבר פרוע לכל עבר,

ומצבטים רבים לחצת ממש בסדר.

איוושות ההלקאות נשמעו בחדר,

ופסים צרובים מרוכזים בצבר.

הן יודעת את היטב מה זומם אני לרוב לעשות,

ומכירה את השיטות בהם נהנה לענות.

שכן לא אחת טעמת היטב את החוויה,

בהיותך לי אישה נשלטת וכנועה.

וכעת אינך זקוקה כמעט להבהרה,

ובטח לא להנחיות פעולה.

עושה ומחקה בדיוק רב את מעשיי,

כי שחוותה זו לרוב תחת ידיי.

רק כשכעת אני ספון על כס,

בעוד היא עבותה על נס.

מטפלת בשיפחה אחרת למעני,

ואני רק מביט בהן ממקום מושבי.

צרה אישה אל אחותה,

כלפיה חוסר רחמים מפגינה.

יודעת היטב מה משפיל ומבייש אותה,

מה מכאיב במיוחד באיזה אופן וצורה.

לא חוסכת ממנה את חרצובות לשונה,

תוך שמחללת למעני את גופה.

דוחפת חפצים לנרתיקה המבוייש,

בייחוד כשכוח התנגדותה אוזל ותש.

מושכת לה בשיער ויורקת,

לשדיה סוטרת ואותם בביזוי מטלטלת.

צובטת פיטמות באצבעות ובמצבטים,

משתינה עליה ומזכה אותה בנטיפי שעווה שורפים.

משקולות כבדות קושרת לשדיה,

והייסורים מנדנדים כמטוטלת כואבת את דדיה.

וכל העת חיוכה המאיר זוהר בחדר,

בעוד חברתה המעונה תחת ידה דומעת בסתר.

אכן קוראת היא אותי כספר פתוח,

שכן מתפרץ אוני וממלא אותן בלובן מרוח.