הישיגיו הנמוכים בלימודים,
בליווי המנעות קבועה מהכנת השיעורים.
גררו עונשים מצד המחנכת,
שלא סייעו לו להתבלט לטובה במערכת.
אופיו המופנם בגין בעיותיו,
לא סייעו לו למרות נועם הליכותיו.
ביישנותו הרבה גרמה לו להסתגר,
וגרמה לו לקשיי אינטרקציה וכמובן עם ילדים להתחבר.
משלא חל כל שיפור הישיגיו,
ביקשה המחנכת להיפגש עם הוריו.
הוא הושיט ביד רועדת את מכתב הזימון לסבתו,
זו שהייתה לו ל-"אם" וגידלה אותו ואת אחותו.
לאחר שקראה בקול את המכתב,
הבטיחה לו כי העונש שיקבל על כך מאוד יכאב.
שוב הרטיב הוא מפחד במיטה,
מכווץ מפחד ומרגשי אשמה.
שוכב בפינת המיטה היבשה,
לא עצם עין כל הלילה טרוד במחשבה.
שומע את צעדיה של סבתו,
הולכים וקרבים אל עבר חדרו.
הדלת נפתחת והיא גוערת בו להתעורר,
מבחינה בכתם השתן בפיג'מה ש"מצביע" על הסורר.
צועקת ומכה את ישבני,
ולעיני אחותי הגדולה תולשת ממני את כסותי.
גוררת אותי עירום לאמבטיה,
ובזרם מים קרים שוטפת אותי חסרת כל סימפטיה.
מלבישה אותי בבגדים נקיים,
ומזרזת אותי להכניס לילקוט הכריכים.
צועדים יחד אל עבר בית הספר,
וכל העת נותרת היא חמורת סבר.
היא נכנסת לחדר המחנכת,
כשלעברי בתנועה מאיימת מסמנת.
יושב ומנדנד את רגליי בעצבנות,
ואני חש כרגיל תחושת ריקנות.
לאחר פרק זמן אני נקרא להיכנס לחדרה,
ועל הכיסא הריק המחנכת מצביעה.
שתיהן כעוסות והאווירה טעונה,
ושוב התחושה ה"לא נעימה".
מתאמץ להתאפק ככל יכולתי,
אך שוב זה קורה ללא שליטתי.
מסתיר בידיי את הכתם העגול על מכנסיי,
אצבעותיי הקטנות מתקשות להסתיר יותר מדי.
סבתא הבחינה בכך תיכף ומייד,
ובכדי לאמת זאת הסיטה ממבושיי את היד.
בחיוך ניצחון שבה ובקול רם הוכיחה ואמרה,
את כל סודותיי שכנראה כבר קודם גילתה למורה.
פניי בצבע ארגמן בוהק,
יושב מורכן ראש על הכיסא ושותק.
סבתא ביקשה לטקס עצה,
אם ניתן לעזור ולמצוא פתרון לבעיה.
המורה לגמה מספל התה וכיחכה קלות בגרונה,
ייתכן ואוכל לתת לך המלצה.
שכן בעבר היה לנו ילד עם בעיה דומה,
שהופנה לטיפול במרפאה בעיר הגדולה.
אך קודם לכן אצטרך לראות ולבדוק את ה"פושע",
חייכה אלי בעוד מיטיבה על אפה את משקפיה.
סבתא גוערת בי לפשוט את התלבושת מעלי,
ותוך כדי חולצת את נעליי.
פורמת את כפתורי החולצה הצהובה,
ומורידה ממני את הגופיה.
מנסה להתנגד אך הקרב אבוד מראש,
וכשאני בתחתון בלבד מסובב את גבי למורה - בוש.
המורה קמה מאחורי שולחנה ואלי קרבה,
מנסה להרגיע אותי בדברי חנופה.
היא מורה לי לעמוד על הכיסא שעליו קודם ישבתי,
כשסבתא אוחזת בידה בזרועותיי שהושטתי.
המורה מביטה אל תוך עיניי המושפלות,
מבטה חודר עת שידיה את התחתון ממני מפשילות.
היא בוחנת את האיבר מזוויות שונות,
וחש היטב את מגע ידיה הקרות.
היא מעירה לסבתא הערות שונות,
מותיר את עיניי בכוח עצומות.
שומע את צעדיה המתרחקים,
בעוד סבתא משליכה לעברי את הבגדים.
בעוד אני לובש את בגדיי במהירות,
היא מפשפשת ביומנה ומעתיקה כתובת בדייקנות.
רושמת מס' טלפון עם קידומת משונה,
ומתחתיו מצרפת גם את שם המרפאה.
מחייכת לעברנו ביציאה מחדרה,
ומאחלת לנו כמובן - הצלחה.
ואם בכל זאת תרצו לדעת את מה שבהמשך לי קרה,
אכתוב עוד הערב המשך על שאירע.