חלפו להם ראש השנה ויום הכיפורים,
וגם בסוכות סיימנו היום לשבת שבעת ימים.
ועתה מתחיל החג האחרון ברצף,
שלחלקינו המקבץ הזה גרם ל- חרון וקצף.
אז...הנה מגיע לו חג "שמחת תורה",
ומרביתנו סבורים כי נחוג הוא לכבודה של תורתנו הקדושה.
צר לי לתקן אתכם האוחזים בזו הסברה,
כיוון שזו לאמיתו של דבר לא באמת הסיבה.
חג "שמחת תורה" בא לציין קבל עם ועדה,
כי עם סיומו חלה - התמורה.
עד עכשיו אנו ההורים העסקנו את הילדים,
כשהצוותים החינוכיים נפשו להם בנעימים.
חג "שמחת תורה" מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים,
כי השמחה בחג זה מתייחסת לתחושת ההורים,
שעתה... סוף כל סוף הגיעו "אחרי החגים",
ו...הגיע גם תורם של הגננות והמורים.
ועכשיו, משתמו החגים - הגיעה גם תורה,
של כל גננת ושל כל מורה.
להשגיח ולהעסיק את הילדים,
אשר יתנו קצת "ספייס" לעצבים המרוטים.
לכן כל הורה והורה בישראל,
ישיר הערב בגרון ניחר - "מפי-אל".
כי זו אכן השמחה - "שמחת תורה",
שהחל תורה של הגננת המחנכת או המורה.
לשאת מעט בנטל בעקבות עידוד הילודה,
שעם סיום החג תורם של ההורים הסתיים "בגדול" ... - עד חנוכה.
אז...חג שמח חבריי היקרים,
בתקווה שנשתמע - "...אחרי החגים"!!!