...הוצא מהקשרו...

עת שהוא שב מעמל יומו,

היא ממתינה בביתה לבואו.

שומעת את צעדיו הקרבים ובאים,

יוצקת ממבחר תבשילה שניחוחות לכל עבר מדיפים.

ניצבת דרוכה ליד המפתן,

מביטה בצלליתו הנשקפת בגן.

בסינר המסתיר את מחשופה,

עוטה על ידיה כפפות של משי בגימור תחרה.

הוא נכנס ונושק לשפתים הרטובות,

והיא נמתחת כולה על קצות האצבעות.

מוסר לה את תיקו ומעילו,

שוטף את ידיו וסועד את ליבו.

כל אותה העת מביטה בו בערגה,

ורטט שדיה את דעתו מסיחה.

לאחר שהשביע את רעבונו,

אל חדר האמבטיה מפנה את מבטו.

האמבט מלא במים חמים,

והיא פושטת מעליו את הבגדים.

גופו שקוע תחת מי קצף ריחניים,

כורעת היא על ברכיה מלטפת את מסת השרירים.

מושחת את גופו בשמנים,

ומסבנת את גופו ואת איבריו המוצנעים.

עטרת איברו במהרה מבצבצת ומעל פני המים מזדקרת,

כפריסקופ של צוללת הנסתרת בים ואת האויב סוקרת ומרגלת.

מושיטה לעברו את ידה הענוגה,

ומובילה אותו אל עבר המיטה.

חופנת את ראשו בין שדיה,

והוא יונק בהנאה את מחמדיה.

בכפפות של משי אוחזת את איברו,

ולא עובר זמן רב עד שמלכלך אותן בנוזל זרעו.

וכך נרדם הוא עם חיוך שובב,

נושך פיטמה זקורה בין שיניו.

וידיה העטויות כפפות של משי רך,

אוחזות באיברו שרק לפני רגע את נוזליו עליהן מרח.