בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

...הוצא מהקשרו...

חוויות, פנטזיות ושאר עניינים...
- הכי חשוב שתבלו תמיד בנעימים...!
לפני 4 שנים. 19 באפריל 2020 בשעה 7:37

חובשת לראשה כובע רחב שוליים,

בזווית כזו המסתירה את העפעפיים.

האווירה בדירתה מעט מתוחה,

ואיני מסוגל לפענח את צפונות ליבה.

אביזרים לרוב פזורים בכל מקום כבתערוכה,

ולמרות האפלולית השורה במקום סוקר אותם בבעתה.

חיוכה מתרחב כאשר מבחינה בי מפוחד,

ובהנאה מציינת בפני כי צפוי לי מייד טיפול מיוחד.

נותר מולה עירום כביום היוולדי,

נושם עמוקות כובש במבוכה בקרקע את מבטי.

היא קוראת בשמה של שפחתה הנאמנה,

שמתייצבת מייד למלא את רצון גבירתה.

גם היא כמוני עירומה לחלוטין וחשופה,

קדה קידה ונעמדת לצידי בדממה.

אני עוד לא מספיק לעכל את מה שאירע,

והוראות ראשונות לביצוע ניחתות על הנערה.

אל הצלב שעל הקיר אני מרותק,

איבריי מקובעים בחוזקה ולמעשה מכל תנועה משותק.

עפ"י הנחיה מלטפת את איברי,

וכבר מזדקר הוא בניצב לגופי.

קושרת בחוזקה את אשכיי,

ואני מכאב נאנק ונושך את שפתיי.

מצבטים מונחים נחת העטרה,

והגבירה נהנת להביט בנעשה.

טיפות שעווה נוטפות על החזה והבטן,

שדיה מרקדים למולי כשאוחזת בפין ודורשת לראות שתן.

כשהפחד והכאב אותי משתקים,

ואת דרישות הגבירה בסופו של דבר לא ממלאים.

ההצלפות מגיעות במהרה,

 ולשום איבר לא נותנות הנחה.

הנשלטת מצליפה בי ממלאת את הוראת הגבירה,

שמתחת לכובעה בוהקות שיניה בעת חיוכה.

נהנית לשמוע אותי לאחר כל הצלפה,

והשיפחה אצה רצה, ממהרת למלא את רצון מלכתה.

שדיה משתוללים כנגדי בפראות,

כשהיא מכה את הפין הקשור בגסות.

וזו רק תחילתה של מסכת ייסורים ארוכה,

שאולי בהמשך אספר עוד מעט מהנעשה באותה השעה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י